ג'וב תמורת שתיקה? הכירו את בן-ציון ארביב, גזבר הבית היהודי בתקופה בה בנט כיהן כראש המפלגה – בין השנים 2013 עד 2018. לאחרונה, מונה ארביב על ידי מתן כהנא לממונה על המועצות הדתיות בערים שדרות וערד. השכר: כ-20,000₪ בחודש.
ארביב הוא אחד הנתבעים בתביעה הייצוגית שהוגשה נגד הבית היהודי, בנט, שקד ואורבך, על סך עשרים ושמונה מיליון שקלים. התובעים, חברי המפלגה ובעלי החוב שלה, טוענים כי מיליונים שהוצאו מקופת הבית היהודי בתקופת בנט, "הועברו לצד שלישי שלא כדין או נעלמו מקופת המפלגה".
התביעה מתבססת על דוחות מבקר המדינה, ואם היא תתקדם, לבנט יכול להיות אינטרס מובהק לשמור את הגזבר ארביב, קרוב אליו.
בנט ושקד עזבו את הבית היהודי בסוף 2018. בינואר שנה שעברה גוברת חגית משה על אורבך – ונבחרת ליושבת ראש הבית היהודי. אורבך עוזב, והגזבר ארביב נותר השריד המשמעותי האחרון מתקופת בנט.
לדברי מקורביה, מורה משה לבצע בחינה מקיפה של חובות המפלגה. ארביב הוא שנדרש לספק תשובות להיעלמות המסתורית של הכספים – אך לשווא. למרבה התדהמה, כעבור זמן קצר, בפברואר 2021, משה מבצעת פניית פרסה: היא מבקשת להניח לחובות המסתוריים וחותמת עם בנט על הסכם לקראת הבחירות. עד היום מסרבת משה לשחרר את הדוחות הכספיים של המפלגה.
ממשלת בנט מושבעת ביוני, ובאותה עת אומר לנו ארביב כי בבית היהודי חייבים לו כספים. בנובמבר מוגשת הבקשה לתביעה ייצוגית נגד הבית היהודי, בנט וארביב.
בצירוף מקרים מושלם, כשבוע לאחר מכן מודיע שר הדתות מתן כהנא, על מינויו של ארביב לראש המועצה הדתית בשדרות. אך בשדרות, מסתבר, לא ממש רצו את ארביב, המתגורר בכלל בפתח תקווה.
ראש העירייה, אלון דוידי, ביקש מכהנא למנות מנהל למועצה הדתית בדרך המלך, בהסכמת כל הגורמים בעיר – אך כהנא התעלם, והתעקש על ארביב. דוידי, במחאה על הצנחתו של ארביב, התעלם מפניות המשרד לשירותי דת – וסירב לאשר את המינוי.

הפינוקים ממשיכים, ולאחרונה מונה ארביב גם לממונה על המועצה הדתית בערד. ראש עיריית ערד, ניסן בן-חמו, מספר לנו שכהנא הוא זה שדחף את ארביב לתפקיד בעיר, בלי לגלות לו שהוא ממונה גם בשדרות. בן-חמו, שדווקא תומך במינוי של כהנא, גם לא ידע שארביב יכהן בערד במשרה חלקית, ואף פחות מכך. ארביב, לצערנו, לא היה מעונין לנפק הסברים לשטף המינויים שנפלו עליו.
ואיפה שומרי הסף?
מינוי אדם למנהל מועצה דתית בשתי רשויות מקומיות הוא ענין חריג ביותר. אך ליועצת המשפטית של המשרד לשירותי דת, גליה קליין, היה הסבר מענין להכשרת המינוי הכפול: "המרחק הגיאוגרפי הקצר יחסית" בין ערד לשדרות. בפועל, מדובר במרחק נסיעה של שבעים וחמישה קילומטרים – יותר מהמרחק בין ירושלים לתל אביב.
זה לא נגמר פה: עד הממשלה האחרונה, שר הדתות לא היה יכול לכפות מינויים במועצות הדתיות בלי הסכמת ראשי הערים. אבל לכהנא הכל מותר. באישור קליין – ובגיבוי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.
היועצים המשפטיים מתעלמים מהפיל הגדול שבחדר: אם ארביב אכן מחזיק במידע בעייתי על בנט, הבוס של כהנא, הסיפור הזה מדיף ריח רע מאוד.
מלשכת השר כהנא נמסר: "בן ציון ארביב נבחר מתוך מאגר הממונים שבמשרד לשירותי דת, ועמד בכל תנאי הסף הנדרשים. לאחר בדיקת הלשכה המשפטית, ובאישור הוועדה המשרדית לאישור ממונים המינוי אושר. מאז בן ציון ארביב מכהן כממונה מוערך מאוד. אנחנו שמחים מאוד על המינוי שלו".
מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה: "תהליך מינוי התקנות עבר את כל האישורים המשפטיים הנדרשים. הדרך לתקוף את התקנות או החוק הוא דרך עתירה מינהלית. עד כה הוגשו כ 20 עתירות עם בקשה לסעד זמני רוב רובן של הבקשות נדחו על סף תוך חיוב העותרים בהוצאות גבוהות. מאחר וההליך עדיין תלוי ועומד המשרד לשירותי דת ייתן את תגובתו בהליך המשפטי. באשר לפניות פרטניות נבהיר כי כל תלונה מטופלת בצורה רצינית ואחראית על ידי כלל הגורמים הרלוונטים בכפוף לדין."
מעיריית שדרות נמסר בתגובה: "איננו נכנסים לשיקוליו של המשרד לשירותי הדת בדבר אישור ההרכב אך לאור שאלותיך חשוב להבהיר את הדברים: מליאת מועצת העיר בשדרות התכנסה בתאריך 5.8.20 ואישרה את הרכב חברי המועצה הדתית בשדרות.
השר כהנא פנה בכתב לראש העיר בדבר שקילת ממונים במועצה הדתית בשדרות וראש העיר הגיב לו במכתב שהוא מפנה אותו להחלטת מועצת העיר ושהוא מבקש לפעול עפ"י החלטת המועצה שבה אושר ההרכב.
ראש העיר אלון דוידי נמצא בקשר רציף עם השר לשירותי הדת ואנשי משרדו לטובת קידום ענייני הדת בעיר שדרות. נציין כי אין בדברים אלו להביע דעה חלילה כלפי הממונה מר בן ציון ארביב שמרגע כניסתו לתפקיד עושה עבודת קודש למען שירותי הדת בעיר יחד עם עובדי המועצה המסורים".
