"אבחון פסיכולוגי? לילד שלי? הוא לא צריך את הדברים האלה…" זה מה שאולי חושבים לעצמם אלפי הורים בישראל, אף שילדיהם מפגינים סימנים לעיכוב התפתחותי, קושי רגשי או דווקא יכולות גבוהות מהממוצע העשויות להצביע על מחוננות. כיום, משרד החינוך מאפשר שלל התאמות רלוונטיות לילדים המיוחדים הללו – ובדיוק בשביל זה קיים אבחון פסיכולוגי, כן, גם בגילאי 4-5.
אבחון פסיכולוגי. חינוך מיוחד. ילד מחונן. לא צריך להיבהל מצמדי המילים הללו, למרות הסטיגמה שאולי נדבקה בכל אחת מהן, מדובר במציאות קיימת שמחייבת התייחסות, איתור, אבחון וטיפול נכונים.
ילד מחונן, על פי ההגדרה, הוא מי שמנת המשכל שלו היא של 140 נק' ומעלה ושהוגדר כמחונן באמצעות אבחון פסיכודידקטי מתאים או בעקבות המבחן הארצי לאיתור מחוננים שנערך בכיתות ב' בבתי הספר בישראל.
חינוך מיוחד הוא באופן עקרוני מסגרת המפוקחת על ידי משרד החינוך ומכילה אנשי צוות ותוכנית לימודים מותאמת אישית לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ורגשיים, לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז או לקות תקשורת.
אבחון פסיכולוגי הוא בין היתר מה שמאפשר את איתור הקושי או המחוננות שהוזכרו לעיל כולל התאמת פתרונות שונים כדי לסייע במצב הנוכחי. חשוב להבין כי כל ילד הוא מיוחד בדרכו, ולעיתים קרובות המסגרת החינוכית 'הסטנדרטית' לא מתאימה, מה שעלול לבוא לידי ביטוי כבר בכיתה א' או בהמשך הדרך בבית הספר.
הסטיגמה של החינוך המיוחד – משפיעה לרעה על ההורים וכך פוגעת גם בילדים
"הרבה הורים נרתעים מאוד כשהם מקבלים המלצה מאיש מקצוע לשלוח את הילד שלהם לחינוך המיוחד", מספרת אנה זימבובסקי, פסיכולוגית חינוכית המבצעת אבחון פסיכולוגי לילדים בגבעתיים במסגרת מכון דרור – פסיכולוגיה וחינוך מזה שנים רבות, "הסטיגמה לא עושה חסד עם החינוך המיוחד שהוא כשלעצמו באמת מבורך".
אנה מסבירה שהאמונה היום היא ששליחת הילד למוסד חינוכי בחינוך המיוחד בהכרח מדביקה עליו תווית של ילד בעל יכולות מופחתות או נמוכות מבני גילו. זאת ועוד, היא טוענת שהורים רבים מפחדים לשלוח את הילד לחינוך מיוחד מתוך הנחה שגויה שלא יוכל להשתלב במסגרות 'רגילות' לאחר מכן.
"למעשה, מסגרת החינוך המיוחד נועדה להיות רק מקפצה", היא אומרת, "יש בה דגש גדול יותר על כל תלמיד, כיתות קטנות ויחס אישי של אנשי צוות שהוכשרו בתחום.
אין מה לעשות, ילדים רבים במדינת ישראל מתמודדים עם קשיים התפתחותיים – כמו קשיי שפה, תקשורת והבעה מילולית, עם קשיים תפיסתיים ומוטוריים – כמו קשיים בהתמצאות במרחב וכיווניות מלווים בקשיים משמעותיים במוטוריקה העדינה, או עם קשיים רגשיים – כמו ילדותיות, חוסר עצמאות וקושי בחיבור לסביבה.
עבור ילדים כאלו, שילוב במסגרת חינוכית 'רגילה' הוא פשוט אסון. הם לא מקבלים את היחס שהם צריכים, מתמודדים מדי יום עם תסכול מול חבריהם לכיתה ומול החומר הלימודי, מרגישים שהם לא עומדים בציפיות וכך מתקשים לפתח ביטחון עצמי גבוה וקשרים חברתיים בריאים.
לעומת זאת, אם רק היו משתלבים במסגרת של חינוך מיוחד, הם היו יכולים לקבל עזרה פרטנית המותאמת למצבם, לשפר את הביצועים שלהם ובשנים הבאות להשתלב במסגרת הרגילה לאחר שצמצמו את הפער.
זה לא תמיד המקרה וכמובן שיהיו ילדים שיצטרכו להישאר בחינוך המיוחד גם לאורך כל תקופת הלימודים, אך השורה התחתונה היא שהילד נמצא איפה שהוא נמצא בהכרח בעקבות הצרכים והקשיים שלו, ולא בעקבות האמונות המגבילות של ההורה".
כדי להבין מה הפתרון המתאים לילד – אבחון פסיכולוגי הוא הצעד ההכרחי
"במקרים שיש חשד לקושי התפתחותי, קושי רגשי או הפגנת יכולות קוגנטיביות גבוהות – מבצעים אבחון פסיכולוגי מתאים", מסבירה אנה, "לדוגמה, אבחון פסיכולוגי בגבעתיים, אצלנו במכון, הוא השלב הראשון בדרך לקבוע עם מה מתמודד הילד ואיזה פתרון ניתן להתאים לו עקב כך.
בצורה זאת, האבחון הפסיכולוגי משמש להתאמת מסגרת, למשל, עבור אבחון של מחונן מתחת לגיל 7, כאשר מעל לגיל זה נהוג לבצע אבחון פסיכודידקטי המפרט גם את היכולות הלימודיות של הילד.
בנוסף, האבחון הפסיכולוגי משמש להתאמת מסגרת עבור מי שיש לו לקויות למידה או עיכובים אחרים בהתפתחות השפתית, המוטורית ואף הרגשית, כדי למצוא פתרון מתאים, בחינוך מיוחד או במסגרת הרגילה".
לא כל קושי מוביל בהכרח להמלצה על חינוך מיוחד – יש גם פתרונות אחרים
"חשוב להבין שקיימות התאמות גם בתוך המסגרת החינוכית הקיימת שיכולות להיות רלוונטיות עבור ילדים מסוימים," אומרת אנה, "כמו שעות של הוראה מתקנת או תוכניות אחר הצהריים לסיוע בלימודים, ואף שעות של לימוד פרטני רק בשיעורים מסוימים.
האבחון הפסיכולוגי מאפשר להבחין בבעיה האמיתית ולהתמקד בה. כך, לדוגמה, אפשר למצוא פתרון לילד שעבר אבחון ספציפי ללקות למידה, ולמרות סיוע לימודי ועזרה אינטנסיבית לא הראה שיפור בביצועים.
אותו ילד עבר אבחון פסיכולוגי ונמצא שלא מדובר בלקות למידה אלא ביכולות נמוכות מבחינת מנת המשכל. כל הסיוע שהושקע בו כלל לא היה לעניין, והצורך היה להתאים לו מסגרת לימודים ייחודית שבה הוא יוכל להתקדם בקצב שלו".
לקויות למידה? אבחון פסיכולוגי מאפשר לקבל הקלות משמעותיות בגילאים מאוחרים יותר
הפסיכולוגית אנה זימבובסקי מסבירה כי האבחון הפסיכולוגי מאפשר גם לקבל פתרונות מותאמים עבור קשיים ספציפיים ביכולות הלמידה של הילד, בעיקר בחטיבה ובתיכון.
כך, למשל, יש הקלות פשוטות כמו תוספת זמן במבחנים או התעלמות משגיאות כתיב, וישנן הקלות משמעותיות בהרבה כמו בחינה מותאמת או מתוקשבת, לפי צורכי התלמיד. במקרים אלה, נדרש גם אבחון דידקטי (תפקודי למידה וזיכרון).
"עבור הילד זה הבדל של שמים וארץ", טוענת אנה, "מי שמתמודד עם לקויות למידה למשל, מצוי בחוסר אונים תמידי מול ילדים אחרים בני גילו. לא משנה מה הוא עושה וכמה הוא מתאמץ, גם כשיש לו יכולות קוגניטיביות מצוינות, הוא לא מצליח לבטא אותן בפלטפורמות ה'רגילות' של למידה והיבחנות.
מדובר בקשיים שבעיקר בגילאים מאוחרים יכולים להשפיע על הילד באופן מקיף הרבה יותר מהלימודים, מכיוון שהוא מרגיש חסר יכולת, חסר ביטחון וכך גם מפתח התנהגויות של תסכול, תוקפנות או ריחוק חברתי.
אבל התאמות מסוג זה שמקבלים באבחון הפסיכולוגי יכולות להפוך את הקערה על פיה, לתת לילד ללמוד ולהיבחן בתנאים שאיתם הוא יכול להתמודד ולבטא את יכולותיו, להשיג ציונים גבוהים יותר וכך לפתח את המסוגלות והביטחון העצמי שלו".
התאמת הפתרון ההולם לילד – מגיל גן ועד חטיבה ותיכון
"היופי באבחון פסיכולוגי שהוא באמת מתאים לקשת רחבה של גילאים", טוענת אנה זימבובסקי, "במכון בגבעתיים אנו מבצעים אבחונים לפעוטות בני 4 ו-5 על מנת לבדוק בשלות לקראת כיתה א', או אפילו לשקול הדלגה במקרה של מחוננות, ומבצעים אבחונים גם לילדים בני 12-15 לקראת הבגרויות בחטיבה ובתיכון".
לדבריה של אנה, בכל גיל ניתן למצוא פתרונות המתאימים למצבו ההתפתחותי, הרגשי והשכלי של הילד.
"בגיל הרך, למשל, ניתן להמליץ על שחייה טיפולית אם הוא צריך חיזוק בחגורת הכתפיים כדי לאחוז טוב יותר את העיפרון. לפעמים גם יהיה אפשר לקבל זכאות לשעות גננת שילוב בגן כדי להתמודד עם לקויות פסיכו-התפתחותיות, הרבה לפני שנכנסים למסגרת החינוכית של בית הספר.
בגיל יותר מאוחר, ניתן להמליץ על חלוקה נכונה של מטלות בבית הספר ולאפשר לילד לפרוק אנרגיה בחוץ, אם הוא צריך הפוגות בלמידה. או כשמדובר על היבחנות, אז ניתן כאמור להמליץ על הקלות ספציפיות עבור לקות הלמידה שאותרה באבחון.
בכל גיל, האבחון הפסיכולוגי הוא חשוב ומשמעותי, נותן את האפשרות להורים להיות מודעים באמת למצב הילד וכך להכיר בקשייו, ולהעניק לו סיוע בעצמם או טיפול מקצועי מתאים.
ככל שהילד צעיר יותר, ניתן יהיה לאתר מוקדם יותר את הקושי ולהתמודד איתו, אך כמובן שגם בגילאי חטיבה ותיכון יש הרבה מה לעשות, ובכל מה שקשור לזה – מוטב מאוחר מלעולם לא".
