כולנו גדלנו על ברכי הסיפור שתלמידיו של רבי עקיבא פסקו מלמות מהמגיפה ביום ל"ג בעומר וזו אחת מהסיבות שאנו מדליקים מדורות ברחבי הארץ ושרים בשמחה על בר כוכבא והרשב"י. אבל למעשה לפני שקראו ליום הזה ל"ג בעומר היה לו שם אחר לגמרי, שמתייחס בכלל למעשר בהמות.
אם נעיין בריכוז במקרא, כאשר מדברים על מנהגי האבלות בספירת העומר נאמר כי הם צריכים להתקיים מפסח ועד לפרוס העצרת. אז מהו החג הקדום הזה שהוא למעשה הגלגול הראשון של לג בעומר? בואו נגלה
"פרוס העצרת" הוא לא חג מסוים, אלא זמן אשר מעיד על קרבתו של מועד אחר- חג השבועות, שבו כמו בפסח וסוכות נהגו עם ישראל לעלות לרגל לבית המקדש. המונח מופיע מספר פעמים במשנה ובתלמוד, בשתי משמעויות.
אחת ממשמעויות שמו של המועד, היא שמדובר בזמן כולל להעלאת מס ומעשר בהמה, המתרחש לפני כל אחד משלושת הרגלים (מזכיר קצת את עליית מחירי הדלק, לא?) ומטרתו למנוע מקרה שבו בעל בהמה לא ישלם את המעשר בזמן הקצוב.
על פי הגמרא מדובר בזמנים בשנה בהן הבהמות בדרך כלל יולדות, ולכן עלול להיווצר בלבול ועומס בתשלום המס ויש אומרים שהזמן נקבע דווקא בתקופה בה בעלי הבהמות מכנסים את בהמותיהם לקראת השחיטה, על מנת למכור את הבשר לעולי הרגל.
כך או כך, מעשר אי אפשר לדחות ולכן, בשביל למנוע מקרה כזה, פרוס העצרת נקבע סמוך לאחד משלושת הרגלים.
עוד משמעות לפרוס העצרת הוא שזהו התאריך בו בדרך כלל נתקלים במחסור במאגרי מי השתייה, שגם משמשים את עולי הרגל, (בהתחשב בחום שאנחנו מרגישים כעת זה לא ממש מפתיע) ולכן צרך להתריע על מחסור כזה מיד ולהתכונן אליו מראש!
ולמה הוא נקרא כך? לרוב עצרת הוא כינויו של חג השבועות, אך לעיתים שם זה ניתן גם לפסח או סוכות (הרי ביום השמיני לסוכות אנו נוהגים לחגוג את שמיני עצרת)
המילה "פרוס" עשויה להתפרש כ"ערב החג", כיוון שביוונית קיימת מילה דומה שמשמעותה "לפני", או "לקראת". אך בגמרא יש גם הסבר לפיו המילה פרוס מגיעה מלשון פרס, כמו שמתארים אדם הפורס עוגה או לחם, כיוון שפרוס העצרת מתקיים חצי משלושים לפני החג, כלומר 15 או 16 ימים לפני שבועות.
שיהיה לכם חג שמח, בטוח ומלא באור!
