בשנת 2015 התרחש פיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע במסגרתו נהרג שוטר ונפצעו אזרחים רבים.
קצין השב"ס רונן כהן עבר במקרה ליד הזירה בדרך לטיפול רפואי בבית החולים סורוקה, שמע את היריות וזינק אל תוך הזירה למרות שלא היה חמוש.
כשהוא הגיע לזירה הוא ראה מספר רב של מאבטחים ושוטרים יורים לעבר אדם שנחשב למחבל. בדיעבד התברר באופן טראגי כי הוא לא היה המחבל אלא אזרח אריתריאה בשם הבטום זרהום שנקלע לזירה.
מספר דקות לאחר מכן, נשמעו יריות בשנית, והשוטרים שעמדו ליד זרהום רצו לעבר מקור ירי. כהן נותר לבדו ליד מי שהוא חשב שהוא מחבל פצוע. הוא ראה שהאדם ממשיך לזוז וחשש שהוא ישלוף נשק או יפעיל מטען, וכדי למנוע זאת כהן בעט בו במטרה להמם אותו ולהוציא אותו מפעולה.
צפו בדיווח מתוך "הדו"ח של אראל"
למרות שכהן היה האחרון שפגע בזרהום ולמרות שתועדו רבים אחרים יורים בו בנשק חי עשרות כדורים, הפרקליטות הגישה נגדו כתב אישום על הריגה.
התיק התנהל במשך 5 שנים עד שזוכה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ב-2020 על ידי השופט אהרן משניות. למרות הזיכוי, הפרקליטות התעקשה לערער ולנסות להפוך את פסק הדין. בשבוע שעבר התקיים דיון בבית המשפט העליון עם הרכב של שטיין, שטייניץ ואלרון.
השופטים רמזו לפרקליטות שמוטב לה למשוך את הערעור אבל הפרקליטות הודיעה כי בכוונתה להמשיך את ההליך עד סופו. עתה, ממתינים לפסק הדין.
מעו"ד ציון אמיר, המייצג את רונן כהן נמסר: "הגשת ערעור כנגד זיכויו של רונן כהן הינה שערוריה שלא ניתן לקבלה. ניהלנו מאבק משפטי במשך 5 שנים עד לזיכויו המלא והצודק של מרשי. במקום לקבל צל״ש מהמדינה על מעשה הגבורה שלו הוא לדאבון הלב מקבל ערעור כנגד זיכויו. לא פחות שערורייתית היא העובדה שהפרקליטות דחתה את המלצת שופטי העליון לחזור בהם מן הערעור".
תגובת רונן כהן: "בריאותי נפגעה במהלך השנים הללו. אני לא מבין מדוע הפרקליטות איננה מרפה את אחיזתה ממני".
מפרקליטות המדינה נמסר: ״ביהמ״ש המחוזי זיכה את הנאשמים, מחמת הספק, תוך קביעה שהם חשו, בטעות, בסכנה ועל כן תקפו את הנתין הזר אבטום זרהום ז"ל . המדינה סבורה כי הראיות שהוצגו לבית המשפט, שעיקרן תיעוד חזותי של האירוע, מלמדות בבירור כי לא נשקפה כל סכנה מהמנוח, ותקיפתו נעשתה מתוך נקמה כשהמנוח מנוטרל וגוסס על הקרקע. במהלך הדיון בערעור ציין בית המשפט העליון את הזמן שחלף מהאירוע ואת חריגותו, ולכן הורה למדינה לשקול את עמדתה ביחס לערעור. לאחר חשיבה מחודשת, המדינה השיבה כי היא עומדת על הערעור לנוכח חומרת האירוע, והראיות אשר לשיטתה מצביעות באופן חד משמעי על אשמתם של הנאשמים. יצוין כי כל עיכוב בניהול התיק, לא נגרם בעטיה של המדינה.״
