סינדרום הרפיסות וההלקאה העצמית החולנית שאוחזת בעמנו היא תוצר ניצחון ההטפה הנוצרית לאורך ההיסטוריה, לפיה, אם עם ישראל סובל, הרי שזה מגיע לו בשל פשעיו. גישה הרסנית זו חלחלה לתודעת עמנו בעקבות השואה והפכה אותו למי שחושש להיות תליין בתורו ובכך להידמות לתליינו, ולכן כל כולו אכול הלקאה עצמית, עד לכדי סירוב מוחלט לבטא כל קשיחות אף כלפי רוצחיו הוא
ימי ספירת העומר, החלים ממחרת 'השבת', קרי ממחרת ליל הסדר והלאה מונצחים לתפישת רבים עקב מותם של תלמידי רבי עקיבא כסיבה העיקרית לציון המועד. ברם, המועד נובע בעיקר בגלל הסבל של עמנו בתקופת ימי הביניים. למי שאינו יודע, כבר במאה ה-12 הכמרים שבעולם הנוצרי היו דורשים בכנסיותיהם שהתושבים היהודים זקוקים לדם נוצרי כדי לאפות מצות, ולמחרת הדרשה ההישג לא איחר לבא: פוגרום ביהודים! אלו הן הסיבות העיקריות של מנהגי האבלות.
בניסי שמיים זכינו להקמת מדינתנו, וחשבנו לתומנו שכל זה יהיה מאחורינו, אך לא היא. בדומה קצת לאותן התקופות האפלות, עמנו מתבוסס בדמיו, אבל אם הנביא אמר 'בדמייך חיי', ממשלות ישראל פועלות באופן המשדר 'בדמייך המשיכי לסבול'! והטיפשות של מנהיגיה ממשיכה להדהד בחלל העם והמדינה: 'נשים ידנו על הפושעים' הצהיר לאחרונה ראש הממשלה בנט, כאילו הענשתם תביא לסיום שפיכות הדם ותחיית הנרצחים.
רק חסרי אמונה אינם מבינים את מעלתם של מאמינים, אף כשאמונתם היא מפלצתית כגון אויבינו המשוכנעים שרצח יהודים מעלה אותם לגן עדן, אף כאשר הדבר כרוך במיתתם.
בצער עצום ודאבון נורא, אני נאלץ לחלק לאותם מאמינים ב'קדושת הג'יהאד' 'שבח' (ח"ו): לפחות הם מוכנים להקריב את חייהם כדי להגן על אמונתם, כאשר בתוכנו מצויים רבים המוכנים להקריב את חייהם ואת חיי אחיהם כדי להגן על חוסר אמונתם, ובמיוחד כאשר זו נוגעת לזכותנו על הארץ הזו.
הבא נראה במאי עסקינן: 75% של הערבים הישראלים (לפי סקר של ה'בטחוניסיטים' השבוע) אינם מהססים להצהיר שאין לעם ישראל זכות בעלות על ארץ זו! ומהי הפתרון המרכזי של שר החינוך לשעבר בנט? לסייע עוד יותר לערבים הישראלים, לקדם אותם מדעית וכלכלית בהיי-טק ועוד.
ומה התגובה של חלק מהמוסדות להשכלה גבוהה? ובכן, ליצור 'הפלייה מתקנת' לטובת הערבים! מסקנה: מגיע יישר כח גדול (ומפוקפק מאד) לערבים' על 'הישגיהם' המרשימים, גם שופכים דם יהודי וגם זוכים למתנות חינם מידי היהודים עצמם.
לפני מספר שנים שני בני דודים שבשכונתנו הלכו לקנות רהיטים 'יותר זולים' באיזור ג'נין ונרצחו באכזריות. בעלת חנות ספרים שנמניתי עם לקוחותיה, אישה עדינה, בעלת דרך ארץ שמחזיקה בדעות 'שמאלניות' מוצקות, שידעה שמבחינה פוליטית אנו ניצבים בשני קצוות הקשת, שאלה אותי: 'הרב, עד מתי?'. השבתי 'כל עוד שימצאו אנשים כמותך'.
חזרה והשיבה: מדוע?' השבתי כמתבקש מיהודי בשאלה נגדית: 'את מסכימה שאם אני ואת, המחזיקים בדעות פוליטיות מנוגדות לחלוטין הולכים לג'נין' שנינו לא נשוב חס וחלילה בחיים' והנהנה בחיוב, 'ומנגד כאשר יבואו אצלנו שני ערבים, אף אם שניהם חברים בג'יהאד האיסלמי, שניהם ייצאו מפה בשלום?' וגם על כך מיהרה לענות בחיוב. אז, מדוע חוסר צדק ועוול כזה? מדוע יהודי בקרבת ערבי מוצא את עצמו בסכנה, וערבי בקרבת יהודי זוכה להגנת ממשלת ישראל, המשטרה והצבא? ואף אוי לו לחייל אם יעז להיות קשוח יתר על המידה עם ערבי, וכי אז ימצא עצמו במשפט ראווה, ולא משנה מה עשה או לא לאותו ערבי, יישלם על כך החייל מחיר כבד מנשוא.
כאשר הצגתי בפני אחד משרי הממשלה הנוכחית את עמדתי זו, לפיה אם יהודים בסכנה, חיוני הוא שגם הערבים ימצאו עצמם בסכנה כדי לאזן ולהרתיע, החסר דעת הזה שמגיע ממפלגה המגדירה עצמה כמפלגת מרכז השיב לי: 'אתה רוצה מלחמת גוג ומגוג?' חתירה לצדק ולהגנה נהפכת ל'מלחמת גוג ומגוג'! השבתי לו כמובן, שבורותו בעולם היהדות אינה מאפשרת לו להבין שכל האירועים הפוקדים את מדינתנו, הם בעצמם מלחמת גוג ומגוג כדברי הגאון מוילנא.
ובכן זו המציאות הישראלית ההזויה ביותר, שכדוגמתה לא הייתה מאז בריאת העולם. מצרים תוקפת אותנו באכזריות נוראה תוך ניצול היום הקודש ביותר יום הכיפורים, אלפי חיילים משלמים בחייהם, רבבות נפצעים, ובתמורה היא זוכה לכל סיני, על שטחו, על בארות הנפט שלו, מכרות האורניום, מאגרי מים העצומים שבו, על הנוף שלו, על המרחב האסטרטגי שלו, ועוד.
ה'פלסטינים' טובחים בבני עמנו זה כבר כ-120 שנה בכל פינה אפשרית בארץ ומחוצה לה, ולמה הם זוכים? להחזרת הארכי רוצח ערפאת לחזית הבמה הבין לאומית, לשטח המקיף לפחות שליש משטחי ארצנו, ולהכרה שיש זכות קיום ואף שלטון לטרוריזם, דבר שלא היה ולא נברא בעולם עד עצם היום הזה. והחמור מכל: גירוש גוש קטיף הוא הפשע החמור ביותר בתולדות האנושות שביצעה מדינה נגד אזרחיה היא.
בפעם הראשונה נעשה שימוש בצבא העם, שתפקידו להגן על אזרחיו ושטחי מולדתו כדי לעקור אזרחים מבתיהם, ולמסור את שטחי המולדת לאויבינו שהובסו על ידינו בכל מלחמותיהם, הם ועוזריהם. רעיונות הזויים אלה, הם פרי מוחו הקודח של שמעון פרס המנוח וכנופיותיו – ואף תומכיו מהצבור המתיימר להיות דתי בהסכמי אוסלו.
מהיכן צמחה אותה מנטליות חולנית שפשתה בעמנו? ובכן, מדובר בניצחון ההטפה הנוצרית לאורך ההיסטוריה, לפיה, אם עם ישראל סובל, הרי שזה מגיע לו בשל פשעיו. בסגנון מודרני יותר: הקורבן אשם בסבלו, ולא זו בלבד, אלא שהרוצח גם הוא אדם הראוי לכבוד וליחס האנושי ביותר, השווה לכבודו של הנרצח! גישה הרסנית זו חלחלה לתודעת עמנו בעקבות השואה הנוראה שפגעה בעמנו, והפכה אותו למי שחושש להיות תליין בתורו וכך להידמות לתליינו, ולכן כל כולו אכול הלקאה עצמית, עד לכדי סירוב מוחלט לבטא כל קשיחות אף כלפי רוצחיו הוא.
דרך אגב, הוא נוהג כך עד היום מול ממשלת גרמניה, על אף התגברות האנטישמיות שם ותמיכתה הגדולה במאבק ה'פלסטינים' נגדנו, כאשר פיצוייה ממרקים את חטאיה! ועד היכן מגיע האבסורד? עד כדי כך, שעל מנת להתגונן בונים גדר כדי שלא יפגעו בנו, ובכך משיגים שתי מטרות 'נעלות': האחת, קובעים כבר מסירת שטחי מולדתנו לאויבנו, וכל זה במקום שהרוצחים הם הם שייאלצו לבנות גדר כדי להגן על עצמם, ושנייה, הקורבן נדרש להתגונן ולא הפושע! זהו הנורא ביותר של המציאות הישראלית הנוכחית! אוי למנהיגינו!
שכל, הגיון, ורגש 'גויסו' על ידי רבים בתוכנו על מנת להסביר את הטירוף שבעמדה זו, אך עד היום האוזניים של המנהיגים הלאומיים והביטחוניים נשארו אטומות. אז נשאר לנו רק להתפלל שהקב"ה יפקח את עיני העיוורים הכרוניים הללו, ויציל את עמנו מתפישות עולם מעוותות אלה.
הרב ד"ר אליהו רחמים זייני ראש ישיבת ההסדר – גבוהה אור וישועה בחיפה, עורך הספר 'מוסר יהודי לעומת מוסר נוצרי' מאת הרב אליהו בן אמוזג
