כל אחד כבר יודע: ימינה איבדה מזמן את הדרך. זה בולט מאוד בתחומי הזהות היהודית. ספק אם הייתה לימינה דרך בכלל, ובפועל היא מיישמת אחת לאחת תוכניות של ארגוני הקרן החדשה לשינוי זהותה של מדינת ישראל – ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה. כך בכשרות, בגיור, בשבת הציבורית ועוד.
מה שיכול אולי להפתיע חלק מהציבור היא החולשה, אולי נכון יותר לומר התמוטטות מוחלטת, של ימינה מול האויב הערבי, מבית ומחוץ. הרי זה הדגל היחיד שבנט, כהנא וחבריהם הרימו בבירור מהרגע הראשון: ימין אמיתי, עשר מעלות מימין לליכוד. לא במקרה שם המפלגה היה הימין החדש, וכעת הוא ימינה.
ובכל זאת, ההתפרקות וההתרפסות של בנט מול עבאס, טאהא, ועכשיו גם טיבי ועודה – היא מהירה וגבוהה (כלומר נמוכה) יותר מכל מה שהיה אפשר לצפות. חוסר האונים מול הטרור הערבי המשתולל ברחובות, ההתקפלות מול כל קפריזה של הח"כים מרע"מ, מסירת מפתחות הר הבית לירדנים והעמידה המסכנה והמסוכנת מול ערביי ישראל המשתוללים ברחובות עם דגלי אש"ף – כל אלה מעידים על משהו שהוא מעבר לסתם חולשה.
ההסבר לחולשה הכרונית הזו עובר דרך צה"ל. בעצם אולי צריך להתחיל כבר עם דוד המלך בעמק האלה, כשמולו גליית האימתני. כבר מאז, הוטמע בדי-אן-אי של האומה הכלל הפשוט: "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ד' צב-אות". בשריון קוראים לזה "האדם שבטנק ינצח" ובסיירת מטכ"ל "המעז מנצח". כל תורת הלחימה הצה"לית מושתתת על היסוד הזה – טנקים, מטוסים מתקדמים, נשק הכי משוכלל שיש – כל אלה הם מצויינים, אבל לא הם שיכריעו את המערכה. את מלחמות השחרור וששת הימים ניצחה ישראל ניצחון מזהיר כשתנאי הפתיחה על הנייר היו כולם לרעתה.
בנט הוא לא איש ימין. הוא לא לאומי ולא ציוני. הוא כן כל אלה במובן הטכני שלהם – הוא תמיד הצהיר על ימניותו והבטיח הבטחות לאומיות ונאם נאומים ציוניים. אבל יחד עם כל אלה, בנט כבר שנים רבות פועל כשחקן מרכזי בין מטשטשי הזהות היהודית, שהיא נשמת הימין, נשמת הלאומיות, ונשמת הציונות. הוא מנופף בדגלים, אבל פוגע בנשמה.
והנה, בנט מוכיח לעם ישראל את מה שמרן הרב קוק זצ"ל כתב לפני יותר ממאה שנה, שכאשר ציונות טכנית ולאומיות טכנית מתעלמות ואף מתנגדות ונלחמות נגד הזהות היהודית של המדינה – לא רק שלא יהיו בעלי זהות יהודית, אלא שגם ציוניות ולאומיות הן לא יהיו.
לא בטוח אם בנט שם לב לתהליך ההמרה שהוא עובר, והוא עושה אותו בדעה צלולה ומוכר הכל בשביל השרידות שלו – או שמא הוא עצמו מאמין לשקרים שהוא מפיץ ולהנדסת התודעה שמקיפה אותו מכל עבר כדי למחוק כל התנגדות לממשלתו. כך או כך, ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט דומה לחללית שאיבדה את הקשר עם כדור הארץ. הוא שט בחלל, מנותק לחלוטין מהתוכניות ומהערכים שאיתם הוא יצא לדרך, לפחות בפה אם לא בלב.
הסוף של הטרגדיה הזו קרוב. הממשלה תתפרק במוקדם או במאוחר, כנראה יותר מוקדם ממאוחר. השאלה החשובה שבה ניבחן ביום שאחרי בנט היא האם הפנמנו את השיעור החשוב הזה: בלי צדקת הדרך שלנו, בלי שברור לנו מדוע הקמנו מדינה ולמה דווקא בארץ ישראל, בלי הזהות היהודית – לא נשיג ביטחון, התיישבות, לאומיות, אחדות, שינוי וריפוי.
"חזק ונתחזק בעד עמנו – ובעד ערי אלוקינו"
