עכשיו זה רשמי: אחרי קריירה אדירה שכללה אין ספור מדליות כשהשיא הגיעה באולימפיאדות בריו ובטוקיו שם זכה בארד, אורי ששון הודיע על פרישה במסיבת עיתונאים חגיגית.
המדליסט האולימפי בן ה-31 קיים הבוקר (ה') מסיבת עיתונאים יחד עם חבריו מאיגוד הג'ודו וסיכם את הקריירה שבה הסב גאווה רבה למדינת ישראל, שיתף על החששות לקראת הפרישה וגם על העתיד.

הג'ודאי האולימפי פתח את מסיבת עיתונאים ואמר: "למעלה מ-20 שנה שאני נמצא בתוך הג'ודו – עולם מופלא ועוצמתי שמלווה אותי כל פעם מחדש לרגעים יוצאי דופן. היום אני מודיע על פרישה מהענף שהפך אותי למי שאני. מאז ומתמיד מערכת היחסים שלי עם הג'ודו הייתה מורכבת – מצד אחד התשוקה להגשים את החלום ולהיות מדליסט אולימפי ומצד שני לא מעט ספקות ושאלות פנימיות האם אני מסוגל לעשות את זה. ב-2016 באולימפיאדת ריו ניצחתי את כל הפחדים על הפודיום. זה היה שווה כל קושי וכל פחד וזה מסר שחשוב לי להעביר לילדים – לכל אחד יש פחדים וספקות, ולכל אחד יש את הכוחות להתגבר".
"אחרי הזכייה יכולתי לפרוש, היה לי את כל מה שחלמתי עליו אבל בחרתי לאתגר את עצמי ולהמשיך לעוד אולימפיאדה. אחת החוויות הכי חזקות שחוויתי הייתה בגרנד סלאם תל אביב, זכיתי שנה שאחרי שנה וזה היה מטורף לחוות את הקהל הישראלי כל כך קרוב למזרון. המשחקים הטוקיו 2020 היו חוויה בלתי נשכחת".
"הבנתי מה זה ספורט קבוצתי – בטורניר המיוחד הזה היה משהו אחר. כל אחד היה בשביל השני והשנייה כמו שאף פעם לא היה. המון אנשים התרגשו מההישג ובצד, בזכות חבריי וחברותיי הייתי הג'ודאי הישראלי הראשון שמחזיק בשתי מדליות אולימפיות. אם הייתי פורש אחרי ריו לא הייתי סולח לעצמי, איזה מזל היה לבחור נכון".
"אחרי טוקיו בחרתי להתנתק ולחשוב על המשמעות מבפנים. הבנתי שכבר אין בי את האש להתמודד עם כל האתגרים. אני מרגיש שמיציתי את הקריירה שלי ולא מתחרט על דבר. שמתי את הלב שלי על המזרן בכל קרב, גם כשלא הלך. למדתי שהתמדה מביאה את התוצאות. אני פורש שלם – שלם עם המאמצים, עם הדרך, עם ההפסדים ועם הניצחונות".

