"שא-לוהים ירחם על השאהידים שלנו" כך כתבה הסטודנטית לאחר הפיגוע המחריד בבני ברק שבו נרצחו חמישה אזרחים חפים מפשע. סטודנט נוסף, אשר לומד במכללת 'בצלאל' כתב לאחר אותו פיגוע ממש: "השאהיד הגיבור שלנו", בצירוף תמונת המחבל הנתעב שביצע את הפיגוע. לאחר שסטודנט זה נעצר על ידי המשטרה והורחק מירושלים ל-15 יום, התחילה למרבה הבושה מחאה של הסטודנטים הערביים במכללה שהחלו להפגין ולנסות להשבית את הלימודים בעקבות המקרה.
אלו רק מקרים בודדים שמעידים על תופעה רחבה בהרבה של תמיכה בטרור בקרב צעירים ערביים, אשר מגדירים עצמם כ"פלסטינים" ולא כישראלים ותומכים במאבק מזויין נגד מדינת ישראל. כל זאת תוך כדי ניצול ציני של המערכת הישראלית אשר עוטפת אותם ודואגת להשכלתם ולרווחתם.
סטודנטים אנטי ישראלים אלו מנצלים את חוסר האכיפה של המוסדות ושל המשטרה, את הפרצות בתקנוני המשמעת ולרוב גם את אג'נדות השמאל הפרוגרסיביות שמצויות בקרב רבים מראשי האקדמיה, על מנת להסית ולאיים על חבריהם לספסל הלימודים. דוגמאות לכך ניתן למצוא בהנפת דגלי אש"ף שהסרתם כבר כמעט ואינה נאכפת, או למשל הסתה לטרור ברשתות החברתיות מתוך טענה שהדבר נעשה מחוץ למסגרת האקדמית.
לאור חוסר התפקוד של רשויות האכיפה והנהלת המוסדות האקדמיים, מוצאים עצמם הסטודנטים הציוניים ואוהבי המדינה בחזית המאבק נגד ההסתה והתמיכה בטרור, כמעט בלית ברירה ומבלי לקבל סיוע משמעותי. גם אז, מחאות סטודנטיאליות רבות באוניברסיטאות ובמכללות השונות הצליחו להביא להישגים לא מובטלים. לעיתים מדובר על הישגים מעשיים כמו ביטול איסור על הנפת דגלים או הסרת מיצג "אומנותי" מסית, אך נוסף להם יש גם הישגים ערכיים ומורליים שמצליחים לחזק את תחושת הציונות והגאווה הלאומית בקרב הסטודנטים, גם אם לתקופה מסוימת, ועומדים כחומה בצורה מול ההסתה והאיומים של חברים לספסל הלימודים.
אך הסטודנטים לא אמורים לעמוד לבדם מול גל ההסתה ואיומים שהולך ושוטף את האקדמיה. הם צריכים לקבל בזכות ולא בחסד, את הגיבוי המלא של המוסדות האקדמיים, גיבוי שלא תמיד הם מקבלים ולעיתים אף מערימים עליהם קשיים. ראשי המוסדות האקדמיים בארץ צריכים להבין כי הם אינם יכולים להמשיך "לשבת על הגדר". לא מדובר על מוסדות שוויצרים או נורווגיים, אלא מוסדות ישראלים, וככאלה עליהם לנקוט בכל האמצעים ואף להתאים את התקנות והנהלים שלהם על מנת למגר את תופעת התמיכה בטרור באקדמיה, בין אם זו נעשית פיזית בתוך המוסד ובין שהיא נמצאת ברשתות החברתיות.
נוסף על ראשי המוסדות האקדמיים, הגיע הזמן שמשטרת ישראל ושאר רשויות האכיפה יתעוררו ויתחילו להקשיח את הטיפול בהסתה ובתמיכה בטרור. תהליך זה חייב להתבצע כמובן, לא רק באקדמיה ולא רק כלפי מסיתים, אלא כלפי כל הפשיעה הלאומנית בארץ ובראשם המחבלים ומשפחותיהם.
הכותב הוא רכז פעילים ארצי בתנועת "אם-תרצו"
