משפט נתניהו, שציבורית הפך כבר מזמן למשפט פוליטי על דמותה, אמינותה ועוצמתה המפחידה של מערכת המשפט, מייצר כמעט מדי יום כותרות בלתי נתפסות על הדעת. משיטות החקירה המפוקפקות של ניר חפץ ועד הסלקציה האגרסיבית בעדותו של אילן ישועה, מתיקון כתב אישום שהוגש בחפיפניקיות טרם בחירות ועד הדברים המדהימים שנחשפו בעדות פילבר.
אבל אני רוצה לעזוב רגע את המיקרו ולהתייחס למאקרו. לשאלת ההתמודדות עם מערכת דורסנית, אנטי דמוקרטית, ש"גנבה לנו את המדינה". כפשוטו.
בלתי נתפס שיועמ"ש יכול לכפות הדחת שר, בלתי נתפס שיועמ"ש יכול לחסל קריירה של ראש ממשלה נבחר, בלתי נתפס ששופטים יכולים לעסוק בכל נושא ועניין שמתחשק להם, להתעלם משיקולי מדיניות, משיקולים ביטחוניים, כלכליים ואחרים, ועם אפס אחריות ציבורית להכתיב את הנורמות והערכים האישיים שלהם לכלל תושבי מדינת ישראל.
אל תתבלבלו: הבחירות הבאות, שייערכו כנראה בקרוב, יהיו בעיקרן סביב השאלה הזו. נכון, גל הטרור והמשבר הכלכלי יעמדו במוקד, גם התנהלותה הכושלת של הממשלה הנוכחית כמעט בכל תחום בעשרת חודשי קיומה, אבל בחירות אינן רק שלילת האחר, אנחנו לא מצביעים על בסיס שלילי (בניגוד לגוש רל"ב…).
ההצבעה שלנו היא קודם כל חיובית, עם יעד ומטרה מוגדרים. אנחנו רוצים להחזיר את הכוח לעם ולנבחריו, אנחנו רוצים לרסן את הדיקטטורה השיפוטית, להציב עליה מגבלות וביקורת.
מוטב יהיה אם מפלגת השלטון העתידית, הליכוד (בסבירות גבוהה למדי…), תציג כבר עתה תוכנית מאה ימים מסודרת ומפורטת לשינוי מוחלט של המצב: החלשת (ואם צריך גם החלפת) היועמ"שים, שינוי בחירת השופטים, הקמת גופי ביקורת וכדומה.
אנחנו מחכים.
