"מבחינת שיעורי ההתבוללות פה, המצב די קטסטרופה", אומר לי שי אפרתי, שליח ההסתדרות הציונית העולמית במילאנו שבאיטליה. למען האמת, האמירה הזאת מיטיבה לתאר את מצב יהודי אירופה בפרט ויהודי העולם בכלל.
לא מדובר בתופעה נקודתית כזו או אחרת. שיעורי ההתבוללות גבוהים מאי-פעם, ובה בעת מתלהטים גילויי אנטישמיות ואנטי-ציונות. וכשהם מתודלקים בעלייתן של התנועות הפרוגרסיביות, בייחוד במדינות דוברות האנגלית, סימן שאלה גדול מרחף על עצם הקיום היהודי שמחוץ למדינת ישראל. לא בכדי זכתה התופעה לכותרת המבהילה "השואה השקטה", שואה שגם צוברת תאוצה בכל כמה שנים.
קצת נתונים להמחשת המצב: בפברואר 2018 פרסמה תנועת המזרחי העולמי כי שלושה מכל ארבעה יהודים ברוסיה נישאים ללא יהודים; בגרמניה שיעור ההתבוללות בקרב יהודים עומד על 60%, ובצרפת – על 40%. הדמוגרף פרופ' סרג'יו דלה פרגולה פרסם באוקטובר 2020 כי שיעורי ההתבוללות בדנמרק עומדים על 55%, בהולנד על 57%, בשוודיה על 62%, ובפולין הם כבר נושקים ל-80%.
יהדות ארצות הברית היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם.

למעשה, היא הייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם עד שעקפה אותה מדינת ישראל. לשם ההשוואה: בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת גרו בארצות הברית כ-5.8 מיליון יהודים, ובישראל רק כ-2.7 מיליון. כיום יש בישראל כ-7 מיליון יהודים, ואילו בקהילת יהודי ארצות הברית נמנים כ-5.7 מיליון יהודים, שהם 38% מיהודי העולם. אוכלוסייה זו הולכת ומצטמצמת עם השנים חרף הריבוי הטבעי.
"חיינו כשלוש שנים בקהילה של יהודים דתיים מודרניים (modern orthodox) כחלק משליחות של הסוכנות היהודית", מספר אריאל כהן, לשעבר שליח של הסוכנות היהודית. "תמיד אמרנו להם שלמען האמת, בקטע הכלכלי אין שום סיבה לעבור לארץ. הרבה פעמים מבחינת עבודה הרבה יותר קל להסתדר בארצות הברית. גם מבחינה חינוכית, כלפי חוץ נראה כאילו יש להם הכול: בתי ספר פרטיים ומוסדות לימוד יהודיים וחינוך תורני.
"אבל כיהודי בתפוצות וגם כאורתודוקסי, יש נתון שלעולם לא תוכלו לצפות: ההתבוללות. יכול להיות שאתה ואשתך מסודרים והצלחתם לחתן את כל הילדים ליהודים. אבל הסיפור כמובן לא נגמר כאן, ואין לדעת מה יהיה עם הנכדים שלך. גם אם שלחת אותם למוסדות הפרטיים הכי טובים ולישיבה יוניברסיטי, זה לא מבטיח שום דבר. זה היה עיקר הטיעון שלנו בדבר עלייה לארץ ישראל".

"הסיפור על הזוג שממנו שכרנו את הדירה בתקופת שליחותנו בניו יורק מסביר את הכול", אומר כהן. "המשפחה הייתה כמובן אורתודוקסית-מודרנית, וגם האיש וגם האישה היו מרצים באוניברסיטאות היוקרתיות שבעיר.
"לזוג היו שתי בנות מושקעות מאוד מבחינה דתית: ההורים שלחו אותן למוסדות דתיים נחשבים ואף דאגו להן לשיעורים פרטיים ביהדות מטובי המורים. המשפחה מילאה תפקיד פעיל ומרכזי באירועי הקהילה היהודית, וקהילתם הייתה באמת חמה ומחבקת.
"תמיד כשהגענו לשיח על שאלת ההתבוללות בארצות הברית, הם זלזלו במה שהיה לי לומר", ממשיך כהן. "שנתיים עברו מסיום השליחות, וחזרנו לביקור באותה קהילה בניו יורק. ביציאה מבית הכנסת בשבת פגשנו את הזוג, ולצידם עמדה בתם עם עגלת תינוק. מתוך העגלה הביט בי תינוק בעל חזות אפרו-אמריקאית מובהקת.
"נדהמנו. התברר לנו שהבת שלהם הכירה את אביו של התינוק באוניברסיטה. עד היום אני לא שוכח את המבט של ההורים ביציאה מבית הכנסת. בלי מילים הם כמו אמרו לנו, 'האמת שצדקתם בכל מילה'. בכל מפגש בינינו מאז שוררת תחושת מבוכה.
