יום עצמאות שמח!
כבר לפני יותר ממאה וחמישים שנה החלו החלוצים, החולמים והלוחמים הראשונים, לפעול להקמת ממלכה יהודית בארץ ישראל. רוח גדולה נשאה אותם: תלמידי הגר"א וחסידי הבעש"ט עלו מלאים ברוח התורה ושאפו לבנות את עם ישראל בארצו ולהגשים את חזון הנביאים, ובדורות שאחריהם נשאה את החלוצים והפועלים רוח גדולה של ציונות, שגם אם לעתים רצתה לטעון כי 'דבר אין לה עם הדת', למעשה את כל חיותה היא ינקה מקדושת ישראל וקדושת ארץ ישראל.
למדנו בבית מדרשו של מרן הרב קוק זצ"ל, בשונה מגאולת מצרים, בה "ד' ילחם לכם ואתם תחרישון", בגאולה שאנו זוכים לה בדורותינו הגאולה מתקדמת באופן ניסי בנסתר, ובאופן טבעי בגלוי. אנשים ונשים, צעירים ומבוגרים – עמך בית ישראל, שמוסרים את נפשם על העלייה לארץ ועל הקמת המדינה – הם אלו שזוכים לקדם במעשיהם את בניין האומה בארצה, ואת הגאולה ההולכת ומתקדמת "קמעא קמעא".
מסירותם של אלו שעלו בספינות רעועות וסיכנו את נפשם רק כדי להגיע לישראל נחרתה בדברי ימי עמנו. גבורתם של לוחמי המחתרות וחיילי צה"ל רשמה דף ועוד דף בספר הזהב של הקמת המדינה וההגנה עליה מול כל אויביה. התושייה, הכישרון המיוחד, הכוחות הרבים שהופיעו לאורך כל ימי הציונות – כל אלו הם גילוי יד ד' שדוחף את עמו לחזור לארצו ולחדש את ימיו בה כקדם.
לעתים נראה שבדורנו פסה-עברה הגבורה, ואין עוד לתושייה ולמסירות – מקום לבוא בו לידי ביטוי. אבותינו נלחמו בעותומאניים ובבריטים, נאבקו מול האויב הערבי, ייבשו ביצות ונלחמו בקדחת, הקימו חומות ומגדלים והעלו את עם ישראל לארצו מול כל המנסים לעכב ולמנוע. ומה תפקיד הדור שלנו בתהליך הגאולה? על מה נילחם, לאיזה קריאה נענה 'הננו'?
התשובה ברורה למי שגדל בבית המדרש של הציבור הדתי לאומי. כי עוד מאז ימי חיבת ציון והקונגרסים בבאזל, מרן הרב קוק זצ"ל ראה בחכמתו את מה שעתיד להיות: המדינה תוקם, הארץ תיושב – אך כל עוד התנועה הציונית ומדינת ישראל יתכחשו לשם ד' שנקרא עליהם, לא יכירו את ערכי הקדושה והתורה, כל עוד חלילה אזרחים רבים במדינת ישראל יתנגדו ואף יעשו ככל יכולתם לפגוע בזהותה היהודית של מדינת ישראל – עתידה המדינה להיות חזקה בחומר, אך חלשה ברוח. הוא כתב כבר אז שציונות שלא קוראת בשם ד' סופה לאבד את הדרך, ולהפוך מאוהבת ומוסרת-נפש, למעכבת ומתנגדת לתקומת עם ישראל בארצו על פי רוחו.
זוהי המשימה שלנו.
המערכה על קיומה הגשמי של המדינה עודה מתנהלת, אך אין ספק כי עוצמתה ירדה. ניצחונות צבאיים חוזרים ונשנים, עוצמה צבאית וכלכלית מדהימה – כל אלה הביאו את אויבי ישראל להבנה שלא בטנקים ובמטוסים הם יעכבו את גאולת ישראל, אלא בהנדסת תודעה, בכרסום בצדקת הדרך, בהחלשת הנאמנות לרוח ישראל ולזהותה היהודית של המדינה.
בין ארגוני הרפורמים שנזכרו פתאום שהם רוצים 'להתפלל' בכותל לבין הרפורמות הרבות בתחומי דת ומדינה מחבר קו ישיר. זרועות התמנון של ארגוני הקרן לישראל חדשה המכוונים לפגוע בכל מערכות הזהות היהודית והמתקפות החוזרות ונשנות על הרבנות הראשית לישראל הם הופעות שונות של אותה מגמה.
"עצמאות" אינה רק שחרור – היא קשורה לחזרה לעצמנו. לא רק לארץ ישראל חזר העם היהודי – אלא גם לתפקידו שייעדו לו נביאיו לפני אלפי שנים: לשוב אל ארץ חיינו, לבנות בה את בית קודשנו, להיות אור לעמים, לקיים את הפסוק עליו חזר רבנו הרצי"ה שוב ושוב: "עם זו יצרתי לי – תהילתי יספרו".
זוהי המשימה שלנו. בני הנוער שלנו נקראים להתמסר, כמו הנוער החלוצי לפני מאה שנה ונוער המחתרות לפני שמונים שנה, ולהיות החלוצים לפני המחנה במערכה על הזהות היהודית. הציבור הרחב נקרא להקים גרעינים – לא רק גרעיני התיישבות כבגוש אמונים, אלא גרעיני אמונה וקדושה. כמו במאה וחמישים השנה האחרונות גם אנו נזכור שכל מעשה קטן מצטרף, כל יהודי שפועל מוסיף את כוחו לחשבון הכללי, ומפעולה שמצטרפת לפעולה וממסירות אין קץ של יהודי ועוד יהודי – מאלה תיבנה בעז"ה הקומה הבאה בתהליך חזרתנו לארצנו, לעצמנו – לעצמיותנו.
הכותב הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת הציונות הדתית
