בחודש נובמבר 2014 (חשוון התשע"ה), התעוררו תושבי שכונת הר נוף לאירוע הכואב ביותר שידעו מאז הוקמה השכונה במערב ירושלים. בדקות ספורות נרצחו שישה בני אדם בבית הכנסת "קהילת בני תורה" ברחוב אגסי, מתוכם חמישה שהיו בעיצומה של תפילת שחרית. הם נרצחו בשעה שהיו עטופים בטלית ובתפילין, על ידי שני מחבלים ערבים בני עוולה שעבדו בחנות הירקות השכונתית, התפרנסו מכספו של תושב השכונה, והחזירו רעה תחת טובה.


בפיגוע הנוראי נרצח אדם נוסף, גיבור. שמו זידאן סייף. אם תסתובבו היום בשכונה ותשאלו מי הוא אותו זידאן סייף, סביר שלא יהיה איש שלא יזהה את השם. סייף, שוטר במשטרת התנועה לא היסס לרגע, וכאשר שמע את הקריאה קפץ מיד לזירה יחד עם חברו. הם הצליחו לחסל את שני המחבלים אחרי קרב יריות שהתנהל בפתח בית הכנסת, אך לדאבון לב סייף נרצ גם הוא, ובגופו מנע רצח של מתפללים נוספים.

"אף פעם לא חשבתי שאני, רינל, אגדל ילדה בלי אבא, שאני אהיה בגיל 21 אלמנה. בשעה 6 וחצי הוא דיבר איתי ואמר לי "כמה דקות אחזור אלייך". הוא שמע במכשיר קשר "מי שקרוב למקום שילך". הוא היה הראשון, הוא והחבר שלו" סיפרה רינל.
"הלוואי שהוא באמת רואה אותה, איך היא גדלה, איך היא מדברת עכשיו. לא הספיק לראות אותה. הייתה בת ארבעה חודשים. קשה לגדל ילדה יתומה. אין שום דבר מנחם, שהיא לא אמרה "אבא".

מפכ"ל המשטרה הגיע לביקור את משפחת סייף לקראת יום הזיכרון. הוא סיפר: "אם הוא לא היה עושה את מה שעשה, גם השוטרת ואנשים רבים אחרים היו נרצחים. בסופו של דבר מדובר בטבח, והיה פה אירוע הרואי. עד היום אחד הסיפורים היותר בולטים והיותר זכורים בהתקלויות שהיו בירושלים. זה משהו שמדברים עליו, איך הוא גונן על השוטרת וגם חיסל את המחבלים".
