נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, דחה את התלונה שהגיש ח"כ ד"ר שלמה קרעי בעניין שישה מקרים של ניגודי עניינים לכאורה של נשיאת ביהמ"ש העליון, השופטת אסתר חיות.
בתלונה פרט קרעי שישה מקרים שונים, בהם פעלה לכאורה הנשיאה חיות למרות ניגוד עניינים בו היתה. ששת המקרים נחשפו על ידי קלמן ליבסקינד במעריב. דחית הטענות על חלק ממקרי ניגוד העניינים מבוססת על תשובתה של חיות עצמה לטענות.
הנציב שהם כתב בהחלטתו, כי העובדות השונות שמסרה הנשיאה בתגובתה, באשר לזמנים הרלבנטיים לטענות נשוא התלונה, כמו גם לטיב ומשך ההיכרויות שלה עם הגורמים המעורבים, נמסרו מידיעתה האישית, וכי "לא מצא כל סיבה לפקפק בהן". הוא העיר כי העובדות שמסרה הנשיאה אינן מתיישבות במלואן עם אלו המופיעות בכתבות.
הנציב קבע כי על יסוד נתונים אלה לא מצא כי באיזו מבין הפעולות נשוא התלונה פעלה הנשיאה תוך ניגוד עניינים:
– העברת שלושה תיקים לגישור בפני השופטת בדימוס הילה גרסטל: לדברי הנשיאה, נעשה הדבר משיקולים מקצועיים וענייניים ובהסכמת הצדדים, כפי שנעשה בכל מקרה שבו מפנה בית המשפט העליון הליכים לגישור. הנציב קבע שאין בפניו תשתית עובדתית שעל יסודה הוא יכול לקבוע, כי במקרה זה הועברו התיקים לגישור רק בשל הקשר בין הנשיאה לבין השופטת בדימוס גרסטל.
– מינויה לשיפוט של השופטת בנמלך: השופטת מונתה בחלוף 6 שנים מאז סיימה את תפקידה כעוזרת המשפטית של הנשיאה חיות, ובחלוף התקופה שנקבעה בנוהל למניעת ניגוד עניינים.
– דיון בערעורים על פסקי דין של השופטת ענת ברון: ביהמ"ש העליון דן בערעורים על פסקי דין של מותבים אחרים כדבר שבשגרה, ואין דיון בהם כנטילת חלק בדיוני הוועדה לבחירת שופטים בקשר למינויו של שופט, המצוי בקשרי חברות עם אחד מחברי הוועדה למינוי שופטים.
– התמחות בתו של עו"ד ארדינסט: הנשיאה מסרה שלא היה לה כל קשר "חברתי, חברי או אישי" עם עו"ד ארדינסט, והסיבה שהוא נמנה באותה עת על רשימת המניעויות שלה נבעה משיקול אחר הנוגע לבעלה.
הנציב חתם את החלטתו באמירה: "התוקפנות וההתלהמות להן אנו עדים, לצערי, ממש בימים אלו, לא יביאו לקידום המטרות הלגיטימיות של יתר שקיפות מצד המערכת, ובוודאי שאין להן דבר וחצי דבר עם הרצון למנוע ניגודי עניינים בקרב השופטים".
