יום השואה התשפ"ב: שאול מייזליש חיבר מגילה שמטרתה לגולל את תלאות העם היהודי מליל הבדולח ועד הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל: "מצאתי את עצמי לא מעט פעמים מחפש טקסט על השואה כסיפור ולא מצאתי, מעכשיו יש כתובת" הוא מספר.
סיפורי שואה רבים על קהילות יהודיות מאירופה ושל משפחות בהם ניצולי השואה סיפרו את שעבר על משפחתם, קיימים כבר עשרות שנים במדינת ישראל יחד עם עדויות וסיפורי הגטאות אבל מגילת השואה אותה מוציא לאור שאול מייזליש בימים אלו יש תפקיד אחר. מגילת השואה מספרת את הסיפור היהודי הרחב מליל הבדולח ועד הקמת מדינת ישראל כסיפור כולל, כללי ולא אישי על ניצול מסויים.
תכנית מיוחדת ליום השואה
"לפני כשנה התכנסנו בני משפחה בערב יום השואה וחיפשתי מה להגיד, לא מצאתי משהו רוחני או טקסטואלי כללי והרגשתי שזה חסר ולכן החלטתי לכתוב את המגילה, אמרתי לעצמי שצריך לכתוב משהו כדי שתהיה עדות כתובה על חלק היסטורי מאוד חשוב, שליש מהעם היהודי נמחק" מספר מייזליש.
מטרת המגילה להיות זמינה לכולם ושתתאים לכל אירוע למשל כקטעים לטקסים או אירועים משפחתיים או לעבודות על השואה. המגילה נגישה וידידותית, והיא כוללת ומספרת את השתלשלות האירועים ולא מפרטת על ניצולים פרטיים אלא על החיים היהודיים שהיו באירופה והקהילות שהיו שם, "יש במגילה זיכרון קולקטיבי שיצקנו למילים", מסביר מייזליש.
המגילה מראה את הקשיים, המשברים ומחיקת קהילות יהודיות שלמות, אך מסתיימת בנימה אופטימית של הקמת מדינת היהודים בארץ ישראל. מייזליש מגולל, הן את הגבורה הרוחנית ושמירת צלם האדם שגילו יהודי אירופה והן את רגעי ההתקוממות והמרד שהאירו את חשכת הטבח הגדול. הגבורה המוסרית של הקורבנות וניצוצות ההכלה שגילו דמויות כמו גיבורי גטו ורשה ואנה פרנק, גם הם מובאים, כשהם עונים על סוד השתיקה והצמצום. כמו כן, מתוארת פגיעת הנאצים ביהודי ארצות המזרח והקהילות הספרדיות, הן יוון, לוב, טוניסיה, מרוקו, עירק ומקומות נוספים באירופה ובאפריקה.
ג'יימס בונד היהודי
סיומה של המגילה סוחף אותנו אל הרגעים הגדולים כשבעקבות השואה נולדה מדינת ישראל, סיום המשדר אופטימיות ומספר לנו כי כגודל החורבן, כך גודל התקומה. בסוף המגילה מייזליש מספר על ילדה ביוון שכותבת ומבקשת שיכתבו את כל מה שהיה בשואה ממש כמו אסתר המלכה המבקשת "כתבוני לדורות".
מייזליש מסיים: "את המגילה יצרנו בפרק זמן של שנה יחד עם חברי אליעזר היון ורפאל שיפרוט. המגילה מיועדת למערכות החינוך הפורמלי והמשלים, לאירועים משפחתיים בבית פנימה, בתנועות הנוער ובבתי הכנסת ולכל מי שיודע כי עליו לשמר את זיכרונה ולהעבירה מדור לדור. אנחנו חייבים חיבור שכזה, שכן אחרת עלולה השואה להישכח בעתיד, או להיות כמה שורות בספרי ההיסטוריה. אילולי נכתבה, מגילת אסתר למשל, לא היינו יודעים כלל על קיומו של חג הפורים והמאורע ההיסטורי שארע שם".
