לא צריך ללכת רחוק מידי בזמן על מנת למצוא תמונות וסרטונים של יהודים עטופים טלית, מוכים ומושפלים ברחובות ערי ישראל על ידי בריונים ערבים אשר מרגישים שלא ישלמו את המחיר על מעשיהם. די לנו להסתכל באירועים שהתחוללו בעיר העתיקה בחג הפסח האחרון, ממש לפני שבוע וחצי.
אם נרצה ללכת מעט רחוק יותר נוכל להתרשם מהתיעודים הרבים של אלימות אנטישמית כלפי יהודית ברחבי לוד, רמלה, עכו ויפו במהלך חודש מאי שעבר. אם נתאמץ מעט ונחפש ברשת ה- Tik-Tok , נוכל למצוא סרטונים שלא היו מביישים את רחובות מינכן וברלין בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20. פעם בשחור לבן על ידי גרמנים, היום עם צבע ואפקטים ולקול צלילי מוזיקה מזרח תיכונית על ידי ערבים מוסתים.
לרבים מהישראלים קל להסתכל על אירועי האנטישמיות בעבר הרחוק: להתבונן בזוועות השואה ובאנטישמיות שקדמה לה, לקרוא בספרות הענפה המגוללת את סיפורי הפרעות בקישינב, עלילות דמשק, מסעות הצלב ומרתפי האינקוויזיציה. קשה להם הרבה יותר להביט מחוץ לחלון או מעבר לרחוב, אל השכונה או העיר המעורבת, ולהבין שממש לא מדובר על תופעה שעברה וחלפה לה.
הדבר קשה משום שהוא דורש מאיתנו הישראלים, ובפרט מנבחרי הציבור שלנו, פעולות מעשיות כאן ועכשיו, ולא רק לפזר הבטחות באוויר. הרבה יותר קל לדבר על איומים וזוועות שהתרחשו אי שם לפני עשרות או מאות שנים, מאשר ליזום מדיניות ביטחונית אשר תמנע בפועל תופעות דומות בהווה. אלא שהלקח האמיתי והמשמעותי ביותר מן השואה הוא לדעת לקרוא נכון את המפה ולהגיב לאיומים הנוכחיים של העם היהודי ולא רק לדבר שוב ושוב על האויב של האתמול.
יתר על כן, יש כאלו אשר מנסים לצייר את הבטחת שלומם וביטחונם של יהודי ארץ ישראל כסוגיה פוליטית ואף מגדילים לעשות אלו אשר משווים בשנים האחרונות בין היהודים, צאצאי הקורבנות, לבין הנאצים עצמם. למותר לציין את גודל החרפה והביזיון שבהחזקת דעות מעין אלו ובוודאי עזות המצח להציג אותן ברבים.
קשה לצפייה: פורעים ערבים תוקפים יהודים בדרכם לכותל | תיעוד
לצערנו הרב, דווקא משום שהדבר אינו מובן מאליו בשנים האחרונות, עלינו להדגיש לנבחרי הציבור הישראלי, יהיו אשר יהיו, כי מדינת ישראל מחויבת בראש ובראשונה לדאוג לכך שילדיהם, נכדיהם וצאצאיהם של ניצולי השואה יחיו במציאות אחרת מהמציאות שבה חיו הניצולים ואבותיהם באירופה.
אי שמירה על כבודם וחירותם של היהודים במדינת ישראל, לרבות מציאות שבה יהודים מוכים ומושפלים אחת לכמה חודשים על ידי בני בליעל על רקע היותם יהודים, מהווה לא רק כפירה בעצם מהותה של המדינה, אלא גם הפרת השבועה לניצולים ולנרצחים, הן מאירופה והן ממדינות אחרות.
הכותב הוא רכז פעילים ארצי בתנועת "אם-תרצו"
