אדי כהן, המזרחן, עיתונאי וחוקר בעיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוני' בר אילן מציג: זה המועמד שהייתי רוצה לראות בהדלקת המשואות ביום העצמאות הקרוב. כהן שיתף את עוקביו בסיפורו של יוסף שטרית, אדם בן 86 ששכל בפיגוע את אשתו ושלושת ילדיו, אך לא נתן לטרור לנצח אותו והקים משפחה בשנית. סיפורו המצמרר של יוסף.
"הנה המועמד שלי להדלקת משואה ביום העצמאות הקרוב. קוראים לו יוסף שטרית הוא כמו אבא בשבילי. אתמול נכחתי אצלו במימונה כמדי שנה" כתב כהן בפוסט שהעלה לעמוד הפייסבוק שלו.
"יוסף הוא אב שכול אבד את אשתו ואת שלושת ילדיו בפיגוע טרור אולם ניצח את השכול נישא שוב והביא שוב 3 ילדים. זה סיפור מצמרר, סיפור של גיבור יהודי לוחם ישראלי שאתם חייבים להכיר. תכירו את המועמד שלי:
יוסף שטרית. בן 86 כיום. הוא עלה ממרוקו בגיל 12 באוניה של הסוכנות. התיישב בקריית שמונה. נלחם במלחמות (גולני) ואף נפצע.
את ה- 11 באפריל 1974, יוסף שטרית לעולם לא יישכח. ביום שחור זה, הוא שכל חלק מתוכו. בני עוולה חדרו לביתו בקריית שמונה ומלבנון רצחו באכזריות ובתאוות דם, את אשתו פאני בת ה- 30 הי"ד, ואת שלושת ילדיהם: יוכבדת בת ה-12, אהרון בן ה-8 ומרדכי בן ה-5.
למרות הכל יוסי בחר למצוא נקודת אור בטבח הנורא הזה. ביתו איריס בת ה-9 באותה העת, נותרה הניצולה היחידה, שריד אהוב למשפחה מפוארת
יוסף היה דמות מוכרת בעיר קריית שמונה, אדם שנרתם לכל מטרה, עבור כל אדם בחיוך גם לאחר יום עבודה מפרך. אך באותה העת הוא לא מצא חיוך או מזור בשל האירוע הטראומטי הזה, שהפך לשואה הפרטית שלו. זאת שקמה אתו בוקר וניצבת מול עיניו יום יום, שעה שעה. ולכן, בליבו גמעה החלטה, לחיות את החיים ולהעניק הזדמנות שניה לו ולביתו איריס – אך גם, לזכור את הנספים. וכך יוסף נטש את עיר ילדותו, קרוביו וסביבתו המוכרת ובחר להשתקע במקום מגורים חדש שיסמל התחלה חדשה- רחוקה מהזיכרונות והמראות הקשים. יוסף בחר בבת ים להיות עיר מגוריו ובה להקים בית כנסת לזיכרון לנספים.
בשנת 1975, שנה לאחר הפיגוע הקשה, יוסף ממלא את הבטחתו ומקים ברחוב נחום ניר 25 בבת ים את בית הכנסת "זיכרון קדושים" עבור משפחות שלו ועבור כלל הנרצחים. 44 שנים שבית הכנסת זכרון קדושים בעל שימוש כפול, מצבת זיכרון לצד חיי קהילה תוססים ותומכים.
44 שנים, שיוסף משרת בנאמנות את הציבור ופוקד את בית הכנסת יום יום. הן לטובת תחזוקה והן לתמיכה בקהילה- שבאה לידי ביטוי, מאוזן קשבת וכלה בתרומות ככל יכולתו, לצד תמיכה ממשית. "זיכרון קדושים" מהווה עבור יוסף- גחלת זיכרון לרגעים שמוקדשים לזיכרון משפחתו, לתמיכה בציבור המתפללים, ולמקום למילוי חובות דתיות. בית הכנסת "זיכרון קדושים" הוא לא עוד סתם בית כנסת, הוא חלקה קטנה של אמונה בטוב, שהחליפה את השכול בתקווה ושמסמלת תקומה.
חיי הקהילה "בזיכרון קדושים" תנהלים כמשפחה מלוכדת בעלת מרקם משלב- קהילה מתבגרת המכילה תושבים ותיקים, משפחות צעירות וילדים. שעריו של בית כנסת פתוחים בפני כולם אשכנזים וספרדים, חילונים, וחרדים, בעלי תשובה וכל יהודי ויהודייה שמאמינים בבורא עולם בדרכם שלם. זהו התבלין הייחודי שמאפיין את "זיכרון קדושים"- קבלת האחר ללא תנאי. באהבה וללא שפיטה – ממש כפי שנכתב במקורות "דרכיה דרכי נועם". ולכן בית הכנסת, אף פועל כמוקד לפעילות ציבורית ומשמש מפעל לגמילות חסדים. לכל אחד מאיתנו יש מקום ב"זיכרון קדושים", צריך רק להגיע.
למרות הכל יוסף בחר בחיים ועל כן לדעתי הוא ראוי ביותר להדליק משואה ביום עצמאות הבא".
