עיניים רבות נפערו בתדהמה נוכח התבטאותו החריגה של הזמר שלמה גרוניך על בימת פסטיבל עין גב בשבוע שעבר, כאשר הוא הביע את שמחתו על כך שהקהל מלא אשכנזים, ואין "צ'חצ'ח" אחד במקום. אחרי ההלם והמבוכה הראשוניים, הרשת נמלאה תוכחות וביקורות, מנחת האירוע נזפה בו מיד על הבמה והזמר עמד והתנצל.
לטובת מי שלא נכח כאן בשנות ה70 של מדינת ישראל, או לא מספיק בקיא בתולדות הכינוי הפוגעני שהוצמד ליוצאי מדינות אפריקה ואסיה שהגיעו לישראל, בואו נחזור קצת אחורה בזמן ונזכר כיצד הוא נוצר, ובעיקר למה הוא לא נעצר?
המילה "צ'חצ'ח" הומצאה, ככל הנראה, עקב מבטאם של יוצאי אותם עדות, בו הודגשו האותיות צ' וח'. במובן מסוים, זהו כינוי אונומטופאי, אשר מתייחס ללהג של הקבוצה אליה מוצמד הכינוי, בדיוק כמו הכינוי "ווזווזים" שהוצמד ליהודי אשכנז בעקבות המילה היידשית "ווס" שפירושה "מה"
הכינוי היה נפוץ במיוחד בשנות ה70, וכאמור כוון ליוצאי עדות המזרח. מטרתו הייתה לייחס להם התנהגות בריונית, פרועה וחסרת דרך ארץ. מה שנשמע לנו היום הזוי מאוד, היה לגיטמי מאוד בשנים הללו ואף זכור עד היום "נאום הצ'חצ'חים" בו הבדרן דודו טופז, במהלך עצרת הבחירות של מפלגת המערך בכיכר מלכי ישראל, פנה לקהל ואמר : "תענוג לראות את הקהל הזה, ותענוג לראות שאין כאן צ'חצ'חים שהורסים אספות בחירות… הצ'חצ'חים הם במצודת זאב. הם בקושי ש"ג, אם הם בכלל הולכים לצבא. כאן נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות". דבריו זכו למחיאות כפיים.
נשמע מוכר? אז לעומת הסערה הנוכחית, בה גופים רבים, כולל פוליטקאים ואנשי תרבות מיהרו לגנות את הזמר, אף כלי תקשורת, מלבד עיתון הארץ, לא דיווח על דבריו הבוטים והתמקד במשמעותם הקשה. יום למחרת התקיימה באותו מקום עצרת בחירות של המפלגה המתחרה, בה מתח מנחם בגין יו"ר הליכוד ביקורת חריפה על הדברים האלו, וקרא להפיץ אותם ולגנות אותם בכל חלקי הארץ, בכדי לחשוף את האירוע לציבור הרחב. לבסוף אמר "הצ'חצ'חים כולם במצודת זאב. אשרינו שהם במצודת זאב".
כיום, אנחנו עדיין לא חפים מכינויים המבוססים על מוצא האדם שמולנו, ללא קשר להתנהגותו או אישיותו והם רבים ולעיתים פוגעים מאוד. אבל המילה צ'חצ'ח, ללא ספק, איבדתה את יוקרתה ורבים הופתעו שהיא שבה לכותרות אחרי זמן כה רב.
נשמח לשמוע את דעתכם בעניין, ממש כאן בתגובות.
