בנה של נעמי שמר מרבה להביע עמדות פוליטיות מבלי לחשוש למה יגיבו או מה יחשבו. בפוסט האחרון שהעלה, בחר אריאל הורוביץ להתייחס לתגובה של מגיבה העונה לשם שרה עפרון על פוסט שלו בנוגע לשיח הפוליטי. היא רשמה לו: "לא ראיתי כאן אף מילה נגד הכינויים 0מאלן, פושעי אוסלו או בוגדים שמכונים מצביעי שמאל. אם אתה מתנגד לשיח פוליטי לא ראוי, מן הראוי היה שתציג את שני הצדדים".
במענה לתגובתה כתב הורוביץ: "אני שמח להרים את הכפפה:
א. את צודקת. בעיניי השמאל והימין חלוקים היום בעיקר סביב עתיד יהודה ושומרון וזה דיון מהותי שצריך לנהל אותו בלי הכינויים "ביביסט" ו "0מולן".
ב. מה בכל זאת ההבדל? את לא תשמעי אותי לעולם קורא למישהו "0מולן" או חלילה "בוגד". לעומת זאת את אחיי וחבריי לעולם התרבות תוכלי לשמוע אומרים "ביביסט" ו"ביביזם" מהבוקר עד הערב והם אפילו לא שמים לב לדה-לגיטימציה שהם עושים למחנה עצום בחברה הישראלית ולשטיח האדום שהם פורשים עקב כך לרגלי התנועה האיסלאמית, כמחזיקת המפתחות להקמת ממשלה בישראל.
ג. ולמה אני מדבר על עולם התרבות? כי הוא חלק משלושת הקודקודים של משולש עיצוב התודעה בחברה דמוקרטית: אקדמיה (משפטים ומדעי הרוח), תרבות ותקשורת. במשולש הזה הנטייה ברורה (מבלי להחשיב ערוצי תקשורת שאינם מתיימרים להיות אובייקטיביים כמו ערוץ 14 למשל): ברמות הגבוהות של כל העולמות האלה, שאותם אני מכיר לא רע, לא פשוט להסתובב היום כאיש ימין מוצהר, עד כדי כך שלא מעטים מסתירים את דעותיהם האמיתיות.
ד. למה זה חשוב? כי אנשים לא קמים בבוקר כדי לעשות רע. אנשים שאינם פסיכופתים הם בסך הכל שוחרי טוב. נפתלי בנט גנב לי את הקול ורץ לזרועות מנסור עבאס כשהוא משוכנע שהוא מציל את המדינה. הפרקליטות של שי ניצן עשתה דוקטורט על תיקי נתניהו ובינתיים אפשרה לעבריינים אמיתיים – בפרוטקשן, בפשיעה החקלאית, בבניה הבלתי חוקית ובאלימות במגזר הערבי לפרוח – והפרקליטים יצאו יומיום לעבודה בתחושה שהם מצילים את הבית משריפה. את התודעה הזו של מה 'טוב' ומה 'רע' מעצב משולש עיצוב התודעה ולא תשמעי שם את המילה "0מולן", אלא רק את המילה "ביביסט".
ה. אני ממליץ לך על הסרט "אל בורות המים" שיצא לפני ארבעים שנה (נמצא ביוטיוב). הבמאי מוטי קירשנבאום הוציא למסע בארץ את אמא שלי כדוברת הימין ואת עמוס קינן כדובר השמאל. הבעיות שהם מדברים עליהן נשארו בעינן, אבל שניהם כבר לא אתנו ולצערי הרב, גם לא העברית שלהם, הכבוד ההדדי והאהבה שהייתה ביניהם.
אני מאמין שאפשר לחזור לשיח המכבד הזה שבין שמאל לימין, אבל אחד המפתחות לזה, הוא לאזן את הכוחות במשולש עיצוב התודעה. לכן פוסט שבו איש עולם התרבות טוען שהכינוי "ביביסט" הוא מתנשא ונועד להציג את רוב מצביעי הימין כנטולי אידאולוגיה, הוא בעיניי צעד צנוע בכיוון הנכון…".
