אנו ממש לפני היום הגדול והמיוחד "שביעי של פסח", אז מה מיוחד ביום הזה? ניתן הקדמה – עם ישראל סבל שנים רבות בשעבוד הנוראי והאכזרי בארץ מצרים, שיעבוד שאין לו דמיון בשום מקום אחר – סבא רבה, סבא, בן, נכד, צאצא, מצאו עצמם עובדים ומשתעבדים יחדיו לאכזריותם של המצרים והשולט עליהם – פרעה הרשע.
עד שהקב"ה ברחמיו הגדולים הפעיל את ידו החזקה – ימין ה' רוממה, ועשה לעם ישראל – חיל. גאל אותם לעיני כל חי תוך כדי ש'אל נקמות ה' אל נקמות הופיע', עשה במצרים נקמה כפי מה שראוי ורצוי לעשות להם, תתארו לכם את ההתרגשות הגדולה – "גאולה ! זהו ! תם לו השעבוד" עם ישראל שמחים ומאושרים יוצאים יחדיו ומתקדמים אחרי המנהיג הבלתי מעורער שנשלח מאת ה' – משה רבינו ע"ה. והנה עוברים כמה ימים, כל האושר והשמחה דעכו ברגע אחד! נגלה לעיניהם מחזה שביום יום הוא מאוד מרגיע ונותן שלוות הנפש – ים סוף.
אך כעת זה ממש לא המקום והזמן, הם עסוקים בלברוח לא בלהסתכל על נופים !! ובאותה העת, לא פחות ולא יותר מתווספים להם ידיעות שהמצרים התחרטו על שחרורם ומתחילים לשעוט – סוס ורוכבו לכיוון עם ישראל. האימה והפחד, השעבוד והאכזריות, שוב הציף את מחשבותיהם של עם ישראל, בואו נחשוב לעצמנו, איזו נקודת שבר זו, היינו בטוחים שהכל נגמר! השעבוד איננו! והנה מסתבר שהתבדינו.
באותו זמן, מבינים רובו המוחלט של עם ישראל שכנראה אינם ברי מזל ולא תהיה להם תשועה. אך היו שם כמה יחידים בעלי אמונה שהחליטו שלא לוותר והאמינו עדיין בה' יתברך ובמשה עבדו והיו ה'נחשונים' שקפצו למים והמשיכו עד שהגיעו מים עד נפש, ואז אנחנו מגיעים לרגע העצום של 'שביעי של פסח', הקדוש ברוך הוא עושה – קריעת ים סוף. ושוב, האושר חוזר אל פניהם ועוברים ביבשה בתוך הים והמצרים שמאחוריהם – טובעים למצולות הים.
לא נעזוב בלי מסר!
הגאולה רצופה במכשולים פעם אנחנו למעלה ופעם אנחנו למטה. לה' יתברך יש לו את הדרך משלו איך לגאול אותנו, התפקיד שלנו העיקרי הוא – להיות מ'הנחשונים' ולאחוז בחבלי האמונה כל הזמן ולא להרפות, ולהאמין באמונה שלמה שכל מה שה' עושה – הכל לטובה, ובזכות כל אחד ואחת יחידים מאיתנו שמאמינים ונמצאים במסלול 'הנחשוני' תבוא עלינו הגאולה השלמה ברחמים עצומים בקרוב ממש אכי"ר.
