רמדאן מוקצן: כך מוסללים הצעירים הערבים לטרור | פרשנות

לפחות בדבר אחד ברור הצליחו הערבים המוסלמים לשכנע את רוב אזרחי ישראל בשנים האחרונות, ללא קשר להשקפתם הפוליטית בהכרח – חודש הרמדאן הוא חודש מסוכן ליהודים. חודש המאופיין בנפיצות לאומנית בעלת מאפיינים דתיים, תוצר של הסתה שקרית בת שנים שהובילה לאלימות והקצנה נגד יהודים.

תדמית האסלאם כדת של שלום אותה ניסו לבנות חכמיה במשך שנים, מדממת קשות כבר שנים רבות ברחבי העולם הודות לפעולות טרור, מלחמות ומערכות בהובלת ארגונים כמו דאעש, אל- קאעידה, חיזבאללה ועוד. כעת גם תדמית חודש הרמדאן כחודש קדוש ומקרב לבבות, נעים וטוב לבריות- נשחקת, נסדקת ויש שיאמרו- מתנפצת בעיני הציבור הכללי, ולא רק היהודי והישראלי.

חודש הרמדאן הנחשב בעיני המוסלמים לחודש החשוב ביותר בלוח השנה, בו לפי המסורת נמסר הקוראן לנביא מוחמד, מוקדש להתקרבות לאל, לחזרה בתשובה ועשיית מעשי חסד וצדקה בין בני האדם. למרבה הצער, בשנים האחרונות מזוהה חודש הרמדאן בעיני אזרחי ישראל בני כל הדתות עם מעשי אלימות, הסתה ושנאה כנגד היהודים והכופרים, יותר מאשר עם מנהגי החג המסורתיים כצום ותפילות, ביקורי קרובים, עשיית חסד עם נזקקים ועוד.

בין צווי 'האל תעשה' בחג הרמדאן חל איסור על אכילה ושתייה, קיום יחסי אישות ועישון, אך מסתבר שאין מצווה לכבד אמונות אחרות, ולא חל איסור על אלימות והסתה כלפי בני דתות שונות החוגגות את חגיהן בו זמנית. על כן היתכן שאת התסכול על שלושת האיסורים הברורים מוציאים חלק מהצעירים הערבים -מוסלמים, בהכוונת המבוגרים, על היהודים?!

בשנים האחרונות עדים אנו למגמת הקצנה באלימות הפנימית והחיצונית כמו גם במידת הלאומנות הפלסטינית בחברה הערבית בישראל. ביטויי האלימות והלאומנות, המשתלבות ומשלהבות זו את זו היטב, תופסים תאוצה דווקא בחודש שהיה אמור לסמל את השלום, השלווה והאחווה. חודש קדוש וחגיגי לכל המשפחה הנסב סביב הערכים שציווה הקוראן והמנהגים היפים יותר של האסלאם. בצער, ניכר כי השנים האחרונות גזלו מצעירים מוסלמים רבים את החוויה הדתית – תרבותית החגיגית הזאת, שתחתיה נצרבה בקרבם חווית הלאומנות, האלימות, השנאה וחוסר הסובלנות ליהודים ולבני דתות אחרות.

תכניות הרמדאן

בקרב תודעתם של צעירים ערבים מוסלמים החיים בגבולות ישראל, הנמצאים בסוף העשור הראשון והשני לחייהם, סביר להניח כי חודש הרמדאן נקשר עם לאומנות ואלימות שהוזנו בשנים האחרונות בתקופת החג, עת יושבת כל המשפחה לצפות יחדיו בתכניות ובסדרות הטלוויזיה המוכרות כ"מוסלסלאת רמדאן" – תכניות שמציגות את היהודים ומדינת ישראל באור שלילי כמובן.

מבין התכניות הרבות המופקות ומוקרנות מידי שנה ברמדאן ראוי להזכיר בהקשר ירושלים את "הסוף" – סדרת טלוויזיה מצרית ששודרה ברמדאן 2020 אשר העלילה בה מתרחשת בירושלים העתידית של שנת 2120, לאחר שמדינות ערב התחזקו, ארצות הברית נחלשה ומדינת ישראל הושמדה. ראוי לציין כי הטלוויזיה המצרית שידרה במהלך השנים מספר סדרות המציגות את דמותם של היהודים כמיטב המסורת האנטישמית. כך למשל היה בשנת 2002 כשבחודש הרמדאן שודרה בערוץ הטלוויזיה המצרי הממשלתי, בערוץ הטלוויזיה המצרי "דרים", בערוץ הטלוויזיה הממשלתי של עיראק ובערוץ "אל-מנאר" של החיזבאללה הסדרה "פרש בלי סוס", המבוססת על "הפרוטוקולים של זקני ציון", למרות מחאות, דחיות ולחצים לביטולה מצד גורמים שונים.

שיתוף פעולה מצרי – קטארי – ירדני היה גם בהפקת סדרת הרמדאן בשנת 2013 שנקראה "ח'יבר", על שם הישוב היהודי בחצי האי ערב שנכבש על ידי הנביא מוחמד בשנת 628 ותושביו היהודים נטבחו. אמירותיהם של יוצרי הסרט ושחקניו מעידות על תוכנו ועל מסריו: "הסדרה שופכת אור על טבעם הבוגדני והנקמני של היהודים" כך לדבריו של הבמאי הירדני.

הסדרה "שומר ירושלים", שודרה אף היא ב-2020 בערוץ הלבנוני אל-מיאדין המזוהה עם חיזבאללה ובטלוויזיה הסורית, אודות חייו של הלריון קפוצ'י- ארכיבישוף הכנסייה היוונית אורתודוקסית בירושלים החל משנת 1965. קפוצ'י עמד בקשר רצוף עם רבי המחבלים ערפאת ואבו ג'יהאד, התנגד נחרצות לקיומה של מדינת ישראל וסייע רבות לפעילות הטרור של המחבלים בעודו מנצל את מעמדו הדתי בכדי להבריח מגוון אמצעי לחימה ברכבו משטח לבנון לישראל, כדוגמת: עשרות לבנות חבלה, שעונים עם נפצים, רימונים, תת-מקלעים, שלוש רקטות קטיושה עם משגריהן ומכשירי ציתות. לאחר שנתפס ב-1974 טען במשפטו: "הכובשים בני העוולה הגיעו מן האפלה כדי לחלל את העיר הקדושה ירושלים, ערש שתי הדתות – הנצרות והאסלאם. רק לישוע המשיח, המבכה בשמיים את גורל ירושלים, זכות לשפוט אותי". קפוצ'י הורשע ונדון ל-12 שנות מאסר אך שוחרר בשנת 1977 וגורש לרומא בה נפטר לפני כ- 5 שנים.

בערוץ 'אלאקצא' של תנועת החמאס מוקרנות בשנים האחרונות סדרות רבות בתקופת הרמדאן שלהן מכנה משותף ברור המחלחל לתודעתם של הצעירים מאז ינקותם. בחודש הרמדאן של שנת 2020 הוקרנה סדרה בשם "דיו האש" המציגה בפתיחתה את מפת ישראל בעודה נשרפת מאש הרקטות שנורות מרצועת עזה. בין הסצנות המוצגות בסדרה נראה צעיר פלסטיני המבצע פיגוע דקירה בשני חיילים, ממשיך בדריסתם של ארבעה חיילים נוספים, חוטף שני נשקים, משליך רימון ורק אז מחוסל. נשמע מוכר? זו בדיוק חלק מההשראה עליה ככל הנראה גדלו חלק ממבצעי הפיגועים הרצחניים האחרונים בערי ישראל.

סדרה אחרת ששודרה ברמדאן 2017 בשם "שערי השמים" או בתרגום אחר "שערי גן העדן", מספרת את סיפורם של "הנאבקים הגיבורים למען ירושלים" ומעודדת פגיעה בחיילים ואזרחים ישראלים בלב העיר. בקדימון לסדרה, בו מוצגים יהודים שמתנפלים על דוכני מסחר של ערבים ומתעללים בהם, אומרת אחת השחקניות: "אם אתה גר בירושלים אתה יודע מה משמעות החיים, אתה יכול למות בכל רגע". שחקן אחר אומר: "אנחנו צריכים להתנגד אליהם ולפתוח נגדם את שערי הגיהינום".

השנה משדר החמאס הפקה מקורית חדשה תחת השם "אגרוף החופשיים", המתחרה בסדרה הישראלית "פאודה" שזוכה להצלחה בעולם הערבי ולא רק המערבי. הסדרה שמשודרת בערוץ אל-אקצא של חמאס והופצה גם לערוצים ערביים וזרים, מתמקדת במלחמה בכוחות הכיבוש הציוני ובהבלטת יכולות המודיעין המתקדמות של הארגון.

סדרה נוספת המשודרת השנה נקראת "סמל הניצחון של כלא גלבוע" ומציגה את סיפור בריחתם הנועזת והמתוחכמת של ששת האסירים הביטחוניים מהכלא הישראלי בשנה החולפת. בריחה המציגה את האסירים כגיבורים שחפרו מנהרה מתחת לאפם של הסוהרים, דרכה מילטו עצמם בהצלחה והעסיקו מדינה שלמה בחיפושים למשך ימים ארוכים עד לכידת אחרון הבורחים. על כך כנראה אין מה להוסיף ולהכביר במילים.

בנוסף לסדרות הטלוויזיה המוקרנות מזה שנים ומהוות מקור השראה בעבור הצופים הצעירים הערבים המוסלמים בפרט, יש לציין את תרומת הנאומים, הדרשות והסיקורים המגמתיים ורווי השקרים, ההסתה והשנאה של מנהיגים, אנשי דת, חינוך ותקשורת מוסלמים לאירועי האלימות המזוהים עם תקופת החג. תקופה שמקבילה השנה לחג הפסח וקוראת להגן על אל-אקצא הנמצאת בסכנה, למרות שזהו תירוץ נדוש ושחוק, שהרי ה"סכנה" נמצאת בהר הבית כבר 55 שנה ובעיקר מפחדת מעצמה עת פוגעת היא בזכויות היהודים דווקא.

סיכום

המשותף לכל הסדרות כפי שניתן לקרוא או לצפות הינו הסתה עקבית כנגד מדינת ישראל ואזרחיה היהודים, לצד הרצון לשחרר את ירושלים ופלסטין רבתי מהכיבוש הציוני שמחלל ומטמא אותה בעצם נוכחותם ושליטתם של יהודים.

המסר המועבר באמצעות צפייה משפחתית משותפת מידי ערב, במשך כל ימי חודש הרמדאן, בסדרות המקדשות אלימות נגד אזרחים יהודים וחיילים ישראלים בכדי לחסל את הישות הציונית, מחלחל ומוטמע בבני הנוער מילדות. בחלוף ימי הרמדאן והשנים בהן חוזר המסר על עצמו בסדרות שונות, מקבל הוא גושפנקה, בין אם בעידוד ובין אם בשתיקה, מההורים ובני המשפחה המבוגרים הצופים יחדיו באווירה חגיגית בסדרה. כל עוד לא יפעלו מנהיגי המדינות עמן ישנו הסכם שלום או שיתוף פעולה והארגונים למען שלום וזכויות אדם, באמצעים שונים כנגד ההסתה – צפויה זו להתרחב, להעמיק שורשים ולהשפיע על דורות של מוסלמים צעירים במשך שנים ארוכות.

על כן בל נתפלא כי רמת האלימות והמעורבות של ילדים וצעירים במעשי איבה ופיגועים תגבר עם השנים ובעת חודשי הרמדאן הבאים בפרט. בל יתפלאו מנהיגים ואישי ציבור ערבים מוסלמים כי ימי חגם מזוהים עתה יותר מבעבר, בקרב הציבור הכללי עם הסתה, אלימות ולאומיות מוקצנת.

בל יתפלאו אזרחים נאורים, תמימים ורודפי שלום ואחווה בין העמים, אם הכינוי "רמדאם" שטבע העיתונאי אברי גלעד לחג הרמדאן יקלט, יוטמע ויופנם.

הכותב הוא אלוף-משנה במילואים וחבר תנועת ״הביטחוניסטים״