בבית חולים הדסה שיתפו בעמוד הפייסבוק, על הרופא שהציל את חייה של לופז. וזוהי לשון ההודעה: "מכירים את ג׳ניפר לופז? כנגד כל הסיכויים: הודות לרופא מהדסה ג'ניפר לופז ילדה בן בריא וניצלה מסכנת חיים". סיפרו.
"לאחר שעברה אירוע מוחי, רופאיה של ג׳ניפר לופז בת ה-29 הודיעו לה שהריון עשוי לגרום למותה. היא כמעט ויתרה על החלום להרות, ואז פגשה את פרופ' חוסה כהן – מנהל יחידת צנתורי המוח בהדסה, שליווה אותה כל הדרך אל חלומה.
היום היא ובעלה חובקים בן מקסים! ג'ניפר לופז, המתגוררת עם משפחתה בשכונת פסגת זאב בירושלים, לא האמינה למשמע אוזניה כשהרופאים שטיפלו בה בישרו לה שלא תוכל להרות כדי לא לסכן את חייה". נרשם.
בבי"ח סיפרו כי "הצעירה בת ה-29 שנולדה באקוודור ועלתה לישראל לפני 13 שנים, הכירה בישראל את מי שהפך לימים לבעלה וילדה את ביתה הראשונה.
לפני שנתיים עברה ג'ניפר אירוע מוחי וחייה ניצלו ברגע האחרון. בעקבותיו הבהירו לה רופאיה שהריון נוסף יסכן את חייה, אך הרצון להרחיב את המשפחה היה גדול והיא ובעלה נותרו אובדי עצות.
"הייתי בדיוק בעבודה כשהתחלתי להרגיש רע", היא מספרת. "לקחתי את הפלאפון כדי לענות להודעות והפלאפון נפל לי מהיד, הרמתי אותו והוא שוב נפל, בפעם השלישית הבנתי שמשהו מוזר קורה. עבר לי בראש שאני חווה אירוע מוחי, אבל עדיין שכנעתי את עצמי שאין סיכוי, אני צעירה! מה פתאום אירוע מוחי? כשהתרוממתי לקום מהכיסא בעבודה הרגשתי שהרגל השמאלית רדומה וגררתי אותה. הרמתי טלפן לאמא שלי – היא אחות במקצועה, וסיפרתי לה מה קרה לי והיא אמרה לי לגשת מיד להיבדק". נרשם.
עוד נאמר: "אני לא יודעת למה משכתי את הזמן, כנראה שבאמת לא האמנתי שאני באמת עוברת אירוע מוחי! אמרתי לעצמי- "לי זה לא יקרה" ולכן לא מיהרתי ורק כעבור כמה שעות הגעתי למוקד טרם. משם הכל כבר התרחש במהירות, וכמה דקות אחרי כבר הובהלתי באמבולנס להדסה עין כרם. בבית החולים כבר חיכה לי כל הצוות״, היא מספרת בהתרגשות. ״טיפלו בי במקצועיות רבה, ערכו לי בדיקות שונות ושם התברר לי לראשונה שאני באמת עוברת אירוע מוחי וגם גיליתי שאני בתחילת הריון שלצערי היה מחוץ לרחם".
"בשלב הזה פגשתי לראשונה את פרופ' חוסה כהן, מנהל יחידת צנתורי המוח שביצע את הצנתור שלי באופן מיידי ולאחריו אושפזתי לצורך בדיקות שונות בהן ניסו להבין מה הגורם לאירוע. הזמן עבר ועשו לי MRI נוסף וצנתורים נוספים והגורם למצבי נשאר עלום. הרופאים העלו סברה מסוימת שזה קשור להריון שעברתי מאחר ולא ראו שום דבר אחר". נרשם.
בבית החולים הדגישו כי, "עברו חודשים מאז האירוע ושוב פעם בנו הצורך להגדיל את המשפחה ולהביא אח או אחות לבתנו. בהתייעצות עם נוירולוגים שונים הם הבהירו שהריון יביא לסכנת חיים וחששתי בהחלט. ראיתי לנגד עיני את הבת שלי וחשבתי שאני צריכה לשמור על עצמי בשבילה, בוודאי לאור כל התחזיות הקשות.
ואז הגעתי לביקורת אצל פרופ' כהן", היא מספרת בחיוך. "בהתייעצות איתו – הייתה זו הפעם הראשונה שבה לא שמעתי על הקטסטרופות שצפויות לי.
הסברנו לו שאנחנו מאוד רוצים להביא ילד נוסף ומאוד קשה לנו לקבל שזה סוף הסיפור".
״פרופ' כהן הבין את המצב. הוא הסביר לי באופן מפורט מהן החששות של הרופאים, מהן ההתלבטויות ומהם הסיכונים שיכולים להיווצר אבל יחד עם זאת לא שכח לומר את העובדה החשובה, שיכול להיות שהכל יעבור בשלום! שיכול להיות שההיריון שהוחמץ לא באמת קשור לאירוע שעברתי, והבטיח שילווה אותי בכל החלטה שאקח. הדילמה הייתה גדולה אבל בטחתי בו ואחראי התייעצות עם בעלי החלטנו לצאת לדרך. "אנחנו פועלים בתקופה של רפואה מתגוננת, זה לא סוד" אומר פרופ' כהן. "ישנם הרבה מצבים בהם מטופלת בהריון סובלת מבעיות רפואיות שונות והיא מקבלת כחלק מההמלצות הרפואיות לעשות הפלה או לא להיכנס להריון בכלל. מבחינתי, לותר על ילד זה לותר על חלום, ואני לא תמיד מסכים עם ההמלצה הזו, כי מדובר במחיר גבוה מאוד.
אני מאמין במחקר, במדע ובתוצאותיו וחלק מהפעמים ההמלצה לבצע הפלה נעשית בגלל תחושת בטן ולא בגלל עדויות רפואיות מחקריות", הוא מדגיש ומבקש להסביר: "הגיל בו נמצאות נשים בתקפות שיא הפוריות שלהן, הוא גם הגיל בו יש שיא במחלות אחרות. AVM – מום עורקי ורידי נפוץ בגילאי 20-40 , שזהו גם הגיל בו מרבית הנשים נכנסות להריון, אז כאשר מגיעה אלי בחורה עם AVM והיא במקרה בהריון האם אני יכול להאשים בהכרח את ההיריון? או שזה סתם צרוף מקרים? אני לא יכול לדעת אם יש בוודאות קשר או שזה פשוט צרוף מקרים ובכל הבירור המעמיק שביצעתי בספרות המחקרית, אין מספיק מידע על הנושא וברוב הפעמים אין לנו מספיק עדויות להצביע בצורה מדויקת שההיריון הוא הגורם למחלה.
זה המוטיב שתמיד מנחה אותי כרופא, אלא אם כן אני יודע בוודאות אחרת.
כשג'ניפר ובעלה הגיעו אלי הבנתי שהם מאוד מאוד רוצים ילד. בדקתי וסקרתי את כל הספרות וחיפשתי מצב דומה למה שהיה לה ולא מצאתי משהו שמקשר בהכרח בין היריון לאירוע מוחי. ישבתי איתה ועם בעלה ופרסתי בפניהם את כל מה שאני יודע וגם את מה שלא.
ראיתי שהיא מבינה את הסיכונים וגם מבינה שיכול להיות שהכל יעבור בשלום. ליוויתי אותה כמו שהבטחתי לאורך כל הדרך, היא הייתה אצלי במעקב קפדני והייתי בקשר עם הרופא הגניקולוג שלה וגם עם הרופא המיילד שלה על מנת לדאוג שההריון יעבור בשלום ואז גם הלידה ולשמחתי – כך היה. לג'ניפר ובעלה נולד בן מקסים ואני שמח שהיה לי חלק בשמחה הגדולה שלהם. כמובן, שהייעוץ וההכוונה שנתתי לה התאימו למצב שלה בלבד ויש לבחון מצבים אחרים לגופם ולקבל החלטות עבור כל מקרה ומקרה".
"לפרופ' כהן תמיד היו את התשובות ואת המילים הנכונות עבורנו", היא אומרת בהתרגשות, כשהיא חובקת את בנה בידיה. "הוא היה בטוח בעצמו ובי ובזכותו הייתי בטוחה עם ההחלטה שלקחתי. פגשתי רופא שתמך, הכיל והוביל, שדאג לשוחח איתי בגובה העיניים ולתת לי לקבל החלטה מושכלת בעצמי ולא לבטל אותי ואת הרגשות שלי ובזכותו יש לנו היום בן. הבת שלנו זכתה באח שתמיד חלמה עליו".
