כבני מלכים לאור יום/ עידו טאובר – דעה
השבוע סערו הרוחות בשמאל עם פקודת הקרב 'המקוממת' של מח"ט שומרון, רועי צוויג לפני כניסת הכוחות למתחם קבר יוסף בשכם לצורך שיקומו ושיפוצו. כזכור, צוויג הזכיר את הפסוק "לזרעך אתן את הארץ הזו" וכי הכניסה מתבצעת לאור יום כבני מלכים ולא כגנבים. התגובות נעו בין הטענה כי המח"ט הפר את הוראת אלוף הפיקוד לבין הטענה כי זו דרשה דתית לאומנית שנויה במחלוקת.
הגדילה (כרגיל) להגיב זהבה גלאון ואמרה כי "אומרים שבצה"ל לומדים את השיטות של חיזבאללה ומסתבר שגם את הרטוריקה". לדברי גלאון נניח מסיבות מובנות (בתקוה שהיא כבר תניח לנו…) אך נראה כי הארוע נגע בדיוק בנקודת המחלוקת בין שמאל וימין במדינת ישראל.
הפטריוטים מגיבים לפקודת מח"ט שומרון | צפו
בין השמאל הרופס שמאמין כי אנו כאן כגנבים וכובשים ועל כן צריכים להתנצל על כך ללא הרף ורק לחפש איך להצדיק ולרומם את הפלסטינים תוך כדי רמיסת זהותנו וקומתנו בארצנו. לשיטה זו, לא ירחק היום בו ניאלץ להרגיש כובשים וחומסים גם בתוך ערי ישראל (עכו, חיפה, לוד ועוד) ולפנות חלילה גם אותן עבור 'בעלי הבית' החוקיים שלהם. או אז, לטענתם, נוכל לנגב בהנאה חומוס בדמשק או שנסתפק בניגוב מילקי זול בברלין. אויבינו מזהים היטב את הגישה ועל כן ממשיכים במאבק הדמים שלהם ובמקביל בקיתונות של רגשי נחיתות והאשמה כלפי 'הכובש הציוני'.
מנגד, הימין המאמין, האידיאולוגי, יודע כי הסיפור לא התחיל ב-67', גם לא ב-48' ואף לא בימי השלטון התורכי. הבסיס לזכותנו המוצדקת על מרחבי ארץ ישראל הוא ספר הספרים היהודי המלווה אותנו לאורך כל הדורות וימשיך להיות אתנו לעד. כן, בספר בו מוזכרת ההבטחה האלוקית לאברהם אבינו, אב האומה "לזרעך אתן את הארץ הזאת". בספר בו מתוארת בפירוט רב יציאת מצרים בה יצאנו ממצרים כבני מלכים, לאור יום, בדרך אל הארץ המובטחת. בליל הסדר שכולנו מציינים בכל שנה אנו שבים ומזכירים כי המטרה הסופית של יציאת מצרים היא הגעתנו לארץ, לירושלים ולמקדש. לא לחינם אנו קוראים בקול גדול "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".
פקודת הקרב של מח"ט שומרון | צפו
נשכיל ונדע גם השנה כי התנ״ך וההבטחה לאבות הם הם הבסיס לאחיזתנו בארץ ומכוח זה ובהבנה חדה יצאו חיילינו אל המשימות השונות הכרוכות בהגנה עלינו כאן.
כבני מלכים, לאור יום!
