לאחר תשובת המדינה אתמול בבג"ץ לעתירה בפרשת המעון ברעננה, בה טענה כי בתשובתה הקודמת לא שיקרה לבג"ץ וכי מדובר בשגגה שנפלה, גורם בכיר שבקיא היטב בתהליך אומר לי הבוקר:
1. לא יכול להיות בעולם מצב בו הפרקליטות מגישה תגובה לבג"צ בלי שהמשיב אישר אותה. המשיב פה זה משרד רה"מ באמצעות היועצת המשפטית של המשרד שזו שלומית ברנע פרגו. אין חיה כזאת ובשום סרט בעולם שהיא אישית לא עברה ואישרה את התשובה הקודמת לבג"צ. לא קיים. התשובה לא הייתה יכולה להיות מוגשת ללא אישור שלה.
המשמעות: ברנע פרגו הטעתה ושיקרה את ביהמ"ש ביודעין.
2. כנ"ל היועמ"ש שחתום על חוות הדעת. פרקליטות המדינה כפופה למוסד היועץ ואין היתכנות שהחבורה הזו לא ידעה מחו"ד – וכמובן מהגשת התשובה לבג"צ, ובשל המעורבות האישית של היועמ"ש (משיב מס' 7.) לשכתו גם אישרה את התגובה.
3. מכיוון שהמדינה היא זו שמניחה את התשתית העובדתית בפני בג"ץ, מוטלת עליה חובה מוגברת לגלות כל מידע רלוונטי בפני בג"ץ. בג"ץ אינו בוחן ראיות ועדויות ומקבל את החלטותיו על בסיס המידע שהפרקליטות מניחה בפניו. במקרה הזה לא ייתכן שנפלה "שגגה". פה נעשתה הטעייה חזיתית וחמורה של ביהמ"ש – בזדון ובצורה הבוטה ביותר שאפשר להעלות על הדעת. כזו שמקעקעת לחלוטין את האמון עליו מושתתת מערכת היחסים בין המדינה לביהמ"ש.
האחראים להטעייה חייבים לתת את הדין.
