לאחר שנדחתה עדותו פעמיים, התייצב היום מפכ"ל המשטרה רב ניצב יעקב שבתאי בפניה של ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון, הכוללת את יושבת ראש הוועדה, נשיאת בית המשפט המחוזי ת"א-יפו בדימוס דבורה ברלינר, הרב מרדכי קרליץ ואלוף במיל' שלמה ינאי. כזכור הרמטכ"ל צריך היה להעיד כבר ב-05.04, אך לבקשתו נדחתה עדותו להיום, בעקבות אירועי הפח"ע בתקופה האחרונה.
המפכ"ל גיבה את מפקד מחוז צפון ניצב שמעון לביא. לדבריו, לביא "הוא אחד המפקדים המוכשרים והמנוסים במשטרת ישראל. היה לי אמון מלא בכישוריו וביכולותיו, ויש לי אמון מלא בו גם היום. שמעון הוכיח ומוכיח כל יום את יכולתו להתמודד עם האתגרים של מפקד המחוז, ומביא אותו להישגים ראויים לציון". בהקשר של האם מתכונת האירוע תהיה הר פתוח או הר סגור אמר שבתאי כי הסמכות להחליט בנושא הזה הייתה של הדרג המדיני.
"אין אחד שלא דיבר על הצפיפות. הוא התייחס (אמנון אלקלעי) לנושא הצפיפות. זו הייתה מהות התוכנית. גם בסוגית היערכות לאר"ן, מופיע תרגיל לפני האירוע. לא היה איזה חידוש של משהו בשונה ממה שאנחנו יודעים. לא ראש אג"מ ולא אף אדם אחר העלה תכנית או קשיים לא פתורים, המחייבים שלא לאשרה. אף אחד לא הציג תכנית חלופית לא במהלך הדיון ולא אחריו. כולם סברו שהתכנית שהוצגה – טובה ומתאימה" אמר המפכ"ל בפני השופטת, שהופתעה לשמוע זאת.
המפכ"ל הדגיש את האזהרות מאסון כזה בהכנות לאירוע. "הדגש העיקרי שהעלתי בשיחה בצורה הכי ברורה – לא ניתן לבצע בדיקת תו ירוק או לאכוף מגבלות ריחוק חברתי. ניסיון לאכוף כזה דבר – יוביל לאסון צוואר בקבוק. הזהרתי אותם מוועדת חקירה במידה ונאלץ לבדוק את התו הירוק. כל הדרג המדיני שמע על זה".
באירוע עצמו קיבל המפכ"ל דיווח ומיד חזר לכיוון הר מירון. "באסון עצמו, בהתחלה חשבתי שבכלל נפלה טריבונה. בסביבות 1:00 הגעתי להר, ואני חייב לציין – נחשפנו לטרגדיה האמיתית שהייתה שם. המחזה היה איום. זה משהו שיישאר ויהדהד. התחלתי לעסוק בנושא הפינוי והזיהוי, ומבקביל התחלנו לחשוב איך מתחקרים את האירוע. קיבלנו הוראות מפורשות שמח"ש יחקרו את השוטרים ולהב 433 יחקור את הגופים האזרחים. לא יודע אם יצא מסמך שמתעד את זה. זה היועמ"ש לממשלה אמר. אנחנו כולנו דוברי אמת".
2+הרמטכ"ל סיפר על הפקת לקחים ושיפור של ניהול אירועים כאלו על ידי המשטרה. "הייתה תחושה שמשטרת ישראל יכולה להפיק אירוע. אני אומר בגדול – משטרת ישראל לא מפיקה אירועים. אני יודע להגיד מה קורה היום במשטרת ישראל. הנחיתי את ראש אגף ההדרכה לקיים הדרכות בנושא ויסות הקהל. עושים מיפוי של זה, מרמת השוטר עד רמת הדרגים הגבוהים ביותר. כל הישיבות אצלנו מוקלטות".
המפכ"ל הוסיף כי "היום כל התכניות האלו מבוצעות ממבט הציפור, כך שכל אחד יודע היכן יש כניסות ויציאות, כפי שעשינו בלוויה של הרב אבוחצירא. זה נותן מענה לכל שוטר – שמצליח להבין את המכלול. זה בא על רקע של שיפור היכולות שלנו להנגיש את הכל עד לרמת השוטר, לקבל סקירה ולהבין את התמונה".
השופטת ברלינר שאלה את המפכ"ל – מה לדעתך תפקידה של המשטרה באירוע המוני?
"אירוע המוני זה אירוע שמרכז אליו כמות קהל. אירועים דתיים, ספורטיבים, הפגנות, מצעדים – יש צפיפות בלתי נמנעת. צריך למצוא את האיזונים הנכונים. כל מפקד היום ואז היה עובר השתלמות של תרגיל אירוע המוני, בכל מיני תרחישים".
בהמשך סיפר המטכ"ל כי הוא מכיר את הר מירון שנים רבות. "אני מכיר את ההר בצורה מספיק טובה בשביל לקבל החלטות. הפעם האחרונה שהייתי בהר הייתה שנה קודם הישיבה שקדמה לאסון".
לא חשבת שצריך לערוך ביקור במקום כדי לאשר תכניות?
"ההיכרות שלי עם מירון – הביאה לי את כל הכלים הנדרשים. איפה שאני לא מכיר – עשיתי סיבוב שטח".
אבל דברים משתנים.
"אם היו – הייתי מקבל דיווח. ידעתי על ציר מילוט אחד שקיים לאורך שנים, ובגלל ההיכרות שלי איתו ביקשתי והדגשתי את הנקודה הזאת – להקפיד על צירי פינוי".
המפכ"ל אמר גם "ארבע ועדות ממשלתיות ניסו לפתור את הבעיה של ההר הזה, והם לא פתרו אותו. כל הפתרונות שהיו זה בגלל יוזמות מקומיות של המחוז הצפוני. הייתי סמוך ובטוח שהתכנית שהוצגה בפני מקבלת מענה ברמת המחוז הצפוני. אם הייתי חושב שמשהו לא תקין בתכנית הזו ולא נותן מענה לאתגר כזה או אחר – הייתי מתערב. אני לא יושב בשקט. אבל צריך להבין – המטריה הכוללת, זה שהמחוז הצפוני עשה פה מעל ומעבר בשיפור המקום".
2+מה השתבש בתכנית?
"אין יום מאז האירוע שאני לא חושב על מה השתבש ומה יכול היה להיות אחרת. תכנית הויסות עבדה. יש פה נקודת כשל באסון עצמו. הרעיון של הויסות היה שאם יש בעיה אתה מקטין את הלחץ מהשלב הרחוק כדי למנוע לחץ בנקודת הליבה, משחרר את הלחץ וממשיך את הזרימה. אני אומר את זה ברמה המקצועית ומהידע שלי – הויסות עבד פה. האם זה כשל בגלל צפיפות? לדעתי הכשל הוא הנדסי. בשביל שיקרה אסון עם שילוב של כשל הנדסי – צריך שיהיה צפיפות.
"באירוע מירון התמונה קצת מתעתעת. גשר דוב לא קרס, הוא נשאר כמעט שלם אבל זה לא משנה שמהות הבעיה היא הנדסית. לא ידענו את זה מראש. לא יודע מה קרה להמון שהחליטו להגיע למעבר הצדדי הזה למרות שיש מעברים יותר רחבים. לא יודע מה גרם להגיע לשם. לא יודע לענות על איפה היו צריכים להיות מוצבים השוטרים.
2+"יחד עם זאת, גם אם היה המון ודוחק – בלי הכשל ההנדסי לא היה אסון. הוא היה חלקלק". השופטת שאלה אם הם לא ידעו על הכשלים ההנדסיים, והמפכ"ל ענה: "אני לא מבין בדברים הנדסיים. לא יודע מי המהנדס שבדק אותו. אני לא יכול לקבוע רמת חלקלות ורמת שיפוע. לא מבין בזה. אנחנו לא אנשי בטיחות".
המשטרה וידאה עם המהנדס האם הוא תקין?
"היו מהנדסי בטיחות באירוע שהיו צריכים לאשר את המתקנים. ואני יודע בדיעבד שהוא לא סמך בנקודה מסוימת על המהנדס, וההמלצה הייתה להביא עוד מהנדס".
על האפשרות שיגביל את הקהל אמר המפכ"ל: "לא קיבלתי את המנדט הזה. אין לי הסמכות לכך. איזה הגבלות אני יכול להשתמש בהקשר לקורונה? אמנון (אלקלעי) היה שותף, אני יודע לעשות או הר פתוח במתכונת שאושרה על ידי כל הפורום, או הר סגור. הר פתוח – ההגבלות על איזור החסידויות. בהר סגור הכוונה שלא יוכלו להגיע להר, אבל יהיו הדלקות בתיאום. הציבור הרחב – לא יוכל לעלות. הייתה לנו לגיטימציה ציבורית לסגור את ההר".
