אבל כבד נפל על עולם הספורט הישראלי, רגע לפני כניסת השבת עם היוודע על מותו של הנרצח השלישי בפיגוע מאמש בתל אביב. הותר לפרסום כי שמו של הנרצח הוא ברק לופן, בן ה-35 ששימש בין היתר כמאמן נבחרת הקיאקים הפראלימפית וחותר הקיאקים בעברו. לופן הותיר אחריו את אשתו דנה ושלושה ילדים.
לופן היה חבר בועד האולימפי הישראלי וזכה במדליית ארד באליפות אירופה ב-2006 למרחק של 200 מ'. בנוסף, לופן שימש כשותפו של המדליסט האולימפי מסידני מיכאל קלגנוב ובהמשך הקריירה שימש כמאמנה של החותרת הפראלימפית פסקל ברקוביץ'.

בין הישגיו הגדולים של לופן היו כשזכה במקום השביעי ב-500 מ' באליפות אירופה לצידו של קלגנוב ובמקום השישי באליפות העולם. בשנים האחרונות שימש כמאמן הנבחרת הפראלימפית ומאמן קיאקים בהפועל תל אביב.
רבים ספדו לו ובניהם שר התרבות והספורט חילי טרופר שאמר: ״עצב רב עם היוודע מותו של ברק לופן אשר נרצח בפיגוע אמש. ברק, היה ספורטאי הסגל האולימפי בעבר ומאמן פראלימפי מצטיין כיום. ברק היה מוכר כאיש ספורט מקצועי ומסור. תנחומים מעומק הלב למשפחתו. יהי זכרו ברוך.״
פסקל ברקוביץ' שאותה אימן ברק לופן אמרה עוד טרם מותו: "זו תחושה הזויה, תחושה שדבר כזה לא יכול לקרות, זה לא נתפס, גם כשאתה שם זה נראה לא אמיתי, זה נראה כמו סרט. לצערנו זה ממש לא סרט וזה מאוד מאוד עצוב. המזל שלנו הוא שכולנו ביחד וזה מה שמציל אותנו, המשפחות והחברים והקטע המאוד ישראלי הזה שגם במיון כולם איתנו".
אבירם מזרחי, שאימן את לופן ז"ל הרבה שנים, אמר: "זה עצוב מאוד. זה קשה. בדיוק ראיתי את התמונה שלו בטלוויזיה והייתי בהלם. ברק היה מילדות אצלי, אימנתי אותו עד גיל נוער והיה לנו קשר חזק. הוא ללא ספק בין הבולטים שיצא לי לעבוד איתם, הייתה לו מוטיבציה גבוהה. הוא הגיע לגמר באליפות אירופה ולגמר באליפות עולם, משהו שמעטים עשו בקיאקים. הוא היה ספירנטר והוא היה סמל עבור הרבה ילדים, בהם גם הבן שלי שלמד ממנו. הייתה לו אישיות ייחודית בצורה בלתי רגילה והוא היה אינטילגנט. היו לו שלושה ילדים קטנים עם תינוק, כך שהוא גידל משפחה לתפארת וזה קשה לשמוע על מותו".
זיו בן יוסף, ששימש כמנהל מקצועי באיגוד הקיאקים בשנים האחרונות, סיפר על לופן ז"ל: אני מכיר אותו במשך המון שנים, מאז שהיה חותר צעיר ומוכשר. הוא תמיד היה אדם נחמד ולבבי. אחרי שפרש, הגיע לעובד באגודת הפועל תל אביב, בה עבד עד למגפת הקורונה. היינו בקשר אישי, הוא אימן את שתי בנותיי ועבד הרבה שנים בתל אביב. אני מאוד עצוב. אין לי מילים".

