- צום הרמדאן הוא מצוות יסוד באסלאם: האסלאם מתייחס בכובד ראש ל-اركان الإسلام (תעתיק ערבי-עבבי: ארכאן אל-אסלאם, פירוש: חמשת עמודי הטווח/מצוות היסוד של האסלאם). כלומר, לא משנה אם אתה סוני מסעודיה או שיעי מאיראן – עצם היותך מוסלמי דורש ממך למלא אחר חמש המצוות ואלו הם:
- אל-שהאדה (העדות): על כל מוסלמי להעיד שני דברים; הראשון הוא שאין אלוה אחר מבלעדי אללה, והשני הוא שמחמד הוא שליחו הבלעדי של אללה. המוסלמים נוהגים לכנות את מצווה זו גם כ-"שהאדתין" (שתי העדויות).
- אל-צלאת (התפילה): על כל מוסלמי להתפלל חמש פעמים ביום.
- אל-זכאת (הצדקה): על כל מוסלמי להפריש צדקה מהכנסותיו עבור העני והאביון במסגד הקרוב אליו הוא גר, בהתאם ליכולותיו הכלכליות.
- אל-חג' (העלייה לרגל): על כל מוסלמי לעלות לכעבה (האבן השחורה) בעיר מכה שבסעודיה, לפחות פעם אחת בחייו כשהוא לבדו.
- אל-צום (הצום): על כל מוסלמי לצום במהלך כל חודש הרמדאן.
- לשיטת האסלאם, הקוראן הורד מהשמיים בסוף חודש הרמדאן: לפי האמונה המוסלמית, אללה מסר את גרסתו הראשונית של הקוראן דרך המלאך ג'יבריל (גבריאל) לנביא מחמד, באחד מעשרת הימים האחרונים של חודש הרמדאן. היות שאין תאריך נחרץ ליום שבו הקוראן הורד מהשמיים, נוהגים המוסלמים להתייחס לכל אחד מתוך עשרת הימים האחרונים של החודש, כאילו בו הקוראן ירד. יום זה נקרא בהלכה המוסלמית ليلة القدر (תעתיק ערבי-עברי: לילת אל-קדר, פירוש: ליל הגורל).

האמונה המוסלמית גורסת כי בעשרת הימים הללו על כל המוסלמים להקדיש "שעות נוספות" עבור עבודה פנימית ועשיית חסד. בפועל, יש שיגידו שהשעות הנוספות הללו צריכות להתבטא דווקא ביוזמת התקוממויות כנגד הכובש הציוני – וכך קורה. כהוכחה לכך, בשעות הבוקר חמאס פרסם תמונה בקבוצת הטלגרם שלו על הרמדאן. התוכן שארגון הטרור מנגיש לציבורו הוא חריג בל-יעבור. הוא מתייחס לשפיכת דמים ולא לעשיית חסד. התרגום הוא: "ברמדאן התקרב לאלוהיך דרך מעקב אחר המוות של האויב. התקומם והתנגד". לכן, אין זו הפתעה שבמערכת הביטחון מודעים לנושא של ליל הגורל ומתריעים מפניו בכל שנה כשהוא מגיע.

- המועדים השונים ברמדאן נקבעים לפי מולד הירח: בשונה מלוח השנה הגרגוריאני המוכר לנו, לוח השנה המוסלמי פועל לפי מולד הירח. היינו, איש הדת המוסלמי צופה בירח ברגעי אמת דרך טלסקופ ומדווח לתושבים המקומיים על תחילת צום או סופו, ועל תחילת חודש הרמדאן או על סופו. זו הסיבה שטרם הרמדאן הייתה התלבטות בקשר למועד התחלתו – ב-1 באפריל או ב-2 באפריל.

- מנהג מסורתי מהאימפריה העות'מאנית הוא לציין את סיום הצום היומי ביריית תותח: במקומות רבים באימפריה העות'מאנית החל בתקופה המודרנית נוהג לציין את סיום הצום ביריית תותח. תותח כזה נקרא 'תותח רמדאן'. בירושלים פועל תותח רמדאן מסורתי בבית קברות מוסלמי סמוך לשער הפרחים. משיקולי בטיחותותפעול, נעשה כיום שימוש בפגזי סרק ובאמצעים פירוטכניים לשימוש תותח זה. מנהג נפוץ בעת המודרנית המהווה תחליף לתותח הוא שימוש בנפצים, חזיזים וזיקוקים על ידי צעירים מוסלמים.

- האוכל הוא לא האיסור היחיד: על כל מוסלמי באשר הוא להימנע גם מעישון ומקיום יחסי אישות. כל מגע מסוים שאינו רצוי בשוגג או במזיד במהלך שעות הצום, תדרוש מהמוסלמי לבצע הליך טהרה קפדני שנקרא "הודוא". הוא כולל רחיצת הפנים, כפות הרגליים וכפות הידיים, לרבות גרגור מים ויריקתם מספר פעמים ללא שינוי בסדר הפעולות".
