שעות לא רבות חלפו מאז הפיגוע הנוראי בשכונת פרדס כץ שבבני ברק. חמישה בני אדם נרצחו – והלב נקרע. בתוך שבוע אחד בלבד נגדעו חייהם של 11 בני אדם, חפים מפשע שלא עשו עוול לאיש. לצד מותם המיותר של הנרצחים, ייתכן ונרצח כאן דבר נוסף: תחושת הביטחון.
אם עד לפני שבוע פיגועים היו משהו עליו היינו שומעים לרוב מאזורי יהודה ושומרון ומירושלים בלבד, כעת, שלושה פיגועים שהתרחשו בזה אחר זה – והמשותף לכולם שהם רחוקים מספיק מהאזורים הללו. אחד התרחש בבאר שבע, אחד בכלל בחדרה ועוד אחד בבני ברק. הוי אומר: לא רק ירושלים ואיו"ש מהוות מוקד למפגעים, גם דרום הארץ, צפונה ומרכזה נמצאות כעת על הכוונת.
התחושות קשות. תחושת הביטחון נפגמה. גם אם עדיין לא שבו למחזותינו המראות מאינתיפאדת המתאבדים או הרחובות הריקים בתקופת מבצע 'שומר החומות', הרי שאין להטיל ספק בכך שלצערנו הרב אנחנו בהחלט נמצאים בכיוון הזה. היאך נעיז לצאת בגפנו לרחובותיה המסוכנים והלא מוגפים (במשמעות מוגנים) של מדינתנו?
הטרור שוב מרים ראשו ונדמה שאף לא אחד מבין מקבלי ההחלטות מניח את הדעת מה קורה סביבנו. מטרת הטור – לא לתקוף את ממשלת ישראל, את הקואליציה או את האופוזיציה בנפרד. מטרתו לתקוף את כולם כמקשה אחת. מדוע התחושה היא שישנה התעסקות כל כך אובססיבית בסיבות מאחורי הפיגוע?
מדוע מחד גיסא הקריאות, כביכול מלב אל לב של אנשי הקואליציה נשמעות כולן כמקהלה הקוראת לשלב ידיים ולאחד כוחות? האמנם? האם כל מטרתם של המפגעים הנתעבים לפלג בעמנו? או שכך אתם מנסים לגרום לנו לחשוב, כדי שחלילה וחס לא נעלה על דל מחשבתינו את האפשרות הלגיטימית שהממשלה הזו לא פועלת מספיק למניעת הטרור?
ומאידך גיסא – האופוזיציה לא תנקה עצמה מן האשמות. ידוע שהגלגל התהפך עליכם. שנים רבות שימשתם את העם כקואליציה רבת ידיים וכעת הנכם מוחלשים על ספסלי האופוזיציה. האם כוונותיכם טהורות וכואבות כפי שאתם מנסים להציג? ייתכן שכן. ייתכן שלא. אך חזקת האמינות לא נמצאת אצל אף אחד מן הצדדים.
בבקשה. מדובר בחיי אדם. לא בעשבים או בקוצים מבוהלים מפני שריפה המאיימת לכלותם בסיוע הרוח. מדובר באנשים מבוהלים החוששים לחייהם. לא – זו לא קלישאה. "בתוך עמי אנוכי יושבת" – שומע את קולות העם. העם חושש. העם רוצה רוגע, רוצה בטיחות ושלווה. ואף אחד מכם לא פועל כדי להשיבה.
בודאי שאין אני מאשים בעיקר את אלו שאינם נמצאים בעמדת מקבלי ההחלטות הברורות. בעמדה הזו יושבים בגאון 61 חברי ממשלה, אותה הקימו בדרך שנויה במחלוקת ולא דמוקרטית במיוחד כפי שהעיד העומד בראשה עצמו. ניחא שהקמתם. מדינת חוק – לטוב ולרע. אך מה תעשו כדי למגר את הטרור? תדברו? תפריחו הבטחות? תיצמדו חזק יותר לכסאותיכם המרופדים?
שלבו ידיים. מדינת ישראל עומדת בפתחם של ימים קשים וכואבים. למעשה – אנחנו כבר בעיצומם. פעלו יחד כדי להשיב לנו את תחושת הביטחון כפי שאנחנו מכירים אותה, אמנם לא בעצימות הנדרשת אך בוודאי לא בעצימות נמוכה כל כך. הפסיקו לחשוב רק על הכיסאות שלכם ועל האינטרסים שלכם. נבחרתם בזכות קולותינו או קולות שכנינו, חברינו, דודנו ומשפחתנו – כל אחד ובחירתו הוא. אבל אנחנו בחרנו אתכם. העם. עכשיו זה הזמן שלכם להחזיר לנו היכן שאנחנו צריכים אתכם יותר מכל זמן אחר.
ולסיום, ציוץ של העיתונאי אבישי גרינצייג, שממחיש היטב את התחושות הקשות של תושבי בני ברק המבוהלים:
בני ברק מפוחדת: שלומי מרציאנו, הבעלים של 'אוטו בני ברק' לטיפול בכלי רכב, שלח לי תיעוד מהמצלמות של הנוכחות אתמול והיום בשעה דומה pic.twitter.com/Nddy0Q7zJg
— אברהם גרינצייג (@avigrin10) March 30, 2022
