האם חיל האוויר עומד בפני מהפכה משמעותית בתחומים לא מעטים? לפי הנראה מספר מהלכים דרמטיים מתוכננים, הראשי שבהם היערכות אפשרית לכך שהחלל יהפוך להיות זירת קרב עתידית. ככל הנראה לישראל יהיה לווין בשירות חיל האוויר כבר בשנתיים הקרובות.
תחומים נוספים בהם מתוכננים מהלכים משמעותיים נוגעים לסוללות ההגנה האווירית הפרוסות ברחבי הארץ, הרחבת וחיזוק שיתוף הפעולה בין גדודי החי"ר לבין חיל האוויר, הפעלת מערכת הלייזר המתקדמת ברצועת עזה, הקמת מערך טילי קרקע-קרקע שיידע להפעיל מאות טילים בעת הצורך ועוד.
14+
14+התקיפות בסוריה לאורך השנים
מעבר למהלכים עליהם עובד צה"ל לקראת איומים עתידיים, ישנם את אלו הקיימים. בשנה החולפת (2021) חיל האוויר תקף עשרות פעמים בסוריה באמצעות 586 טילים, כמעט בכל רחבי המדינה. כל התקיפות הללו בוצעו בשעת הלילה בלבד. 11 תקיפות נוספות בוצעו – אך לא באמצעות חיל האוויר. במהלך התקיפות שוגרו לא פחות מ-239 טילי קרקע אוויר סוריים לעבר מטוסי תקיפה ישראלים.
בחמש השנים האחרונות (2017-21) בוצעו סך הכל 408 תקיפות לעבר למעלה מ-2000 מטרות, גם הן בשעות הלילה. מספר הטילים שנורו בשנים אלו לעבר המטוסים עומד על 9,175.
14+
14+ההערכה היא כי סוריה הנחשבת למדינה הצפופה בעולם מבחינת סוללות נ"מ יורה לא בכדי לפגוע אלא יותר ירי תודעתי. לרשותה של סוריה עומדת סוללת S300 המתקדמת, אך היא לא הופעלה עדיין. לצד הסוללה הזו ברשותם 3 סוללות רוסיות. חשוב לציין כי הצטיידות סורית בעוד סוללות כאלה מהווה סכנה אסטרטגית על מדינת ישראל. ההישגים בתחום הזה של הסוללות הסוריות לא מבוטלים – בחמש השנים האחרונות השמידה ישראל תשע סוללות סוריות נ"מ, נוסף ל-6 מכ"מים.
סיכום פעילות מבצעית בחיל האוויר. קרדיט: חיל האוויר
בצה"ל אומרים כי רוסיה לא מכירה כלל את יעדי התקיפה הישראלים בסוריה. עם זאת, ישנה התאמה בכדי למנוע התנגשות לא רצויה. התקיפות בסוריה מתוכננות בהחלט – אין הקפצות לתקיפה אווירית שם.
איומים מחוץ
בשנה האחרונה בחיל האוויר החלו בתהליך שיפור של מוכנות לתקיפה אפשרית באיראן. בתקופה הקרובה יעסקו הרבה בצה"ל בכך שפיתוח הנשק האיראני כיום מבוצע על ידי צבא איראן ולא על ידי חברות אזרחיות כפי שהיה בעבר.
בנוגע לחזית הלבנונית, נסראללה שיגר טילים לעבר כטב"מים ישראלים, אך למרות זאת הדרג המדיני החליט שלא להגיב לפעולה.
14+
14+
14+באשר למלחמה במזרח אירופה שהחלה עם פלישת כוחות הצבא הרוסי לשטחה של אוקראינה, בחיל האוויר ישנו צוות שלומד מה קורה שם. לדבריהם, הרוסים תקפו ביממה הראשונה 120 יעדים – כמות דומה למספר היעדים שתקף חיל האוויר ביומה הראשון של מלחמה לבנון.
בצה"ל שואפים לקצר מלחמות אפשריות כמה שאפשר. בהתאם לכך, בעת לחימה, בימיה הראשונים (3-5 ימים) לא תהיה כניסה קרקעית. בחיל האוויר מציינים כי צריך בוסטר לחיל האוויר בכדי שהחיל יהיה מספיק טוב וראוי בשנת 2030. מבחינת היכולת הקיימת, בשומר החומות נכנסו 450 טון חימוש לארסנל צה"ל. כמו כן לראשונה בעולם, מטוס F15 טס כשעליו שבע פצצות ללחימה.
14+
14+בנוגע לחימוש היפר סוני בעשור הקרוב אומרים בצה"ל כי הם לא רואים בכך איום ממשי. בעוד כ-5 שנים מערכות ההגנה הישראליות יידעו להתמודד עם האיום הזה.
שכבת הגנה אווירית מלאה מדן ועד אילת
באשר לסוללות ההגנה, יש תכנון בצה"ל ללכת למהלך בו תהיה הגנה אווירית קבועה הפרוסה בכל רחבי הארץ, ותהווה שכבת הגנה מלאה מדן ועד אילת ומבלי הצורך להתניידות. כידוע, סוללות כיפת הברזל מצליחות להוכיח עצמן. רק במבצע האחרון – שומר החומות, 90% מסך כל הרקטות שנורו משטח הרצועה (4,000) יורטו בהצלחה, כאשר חלקן גם נפלו בשטחים פתוחים.
14+
14+כעת, בצה"ל מתכוונים ליצור מעטפת הגנה אווירית רב שכבתית. נכון להיום, מערך ההגנה האווירית מתפעל בשגרה ובחירום, 10 סוללות כיפת ברזל, תוך מבצוע מערכים חדשים: קלע דוד, חץ- 3, הגנה רכה והגנ"א אינטגרטיבית ארצית.
המערך נמצא כרגע בתהליך שינוי תפיסתי שנקרא "הגנ"א ארצית" – תפיסה זו מדברת על שילוביות בין מערכות הנשק במערך ויצירת מעטפת הגנה רב שכבתית יעילה יותר, שתאפשר רציפות תפקודית בשגרה ובחירום במקביל למתן מענה הגנתי משולב, אינטגרטיבי ומרוכז אל מול איומים רב זירתיים ורב כיווניים. המטרה היא שעד 2030, תהיה לצבא יכולת לגלות כל מטרה מכל הזירות, דרך מרכז ניהול יירוטים אחד מסונכרן לכל המערך.
כמו כן, על פי התכנון כבר בשנה הקרובה צפויה להיכנס לפעילות בניסוי מבצעי מערכת הלייזר שתפעל בעוטף עזה כמערכת משלימה.
הגברת שיתוף הפעולה בין חיל האוויר לכוחות החי"ר
בצה"ל מתכננים גם להגביר את שיתוף הפעולה בין יחידות החי"ר לבין חיל האוויר. על פי התכנון, בכל גדוד יהיה קצין חיל האוויר, קצין סופה, שתפקידו יהיה להעניק סיוע אווירי בעת לחימה. 3 דקות בלבד יחלפו מהרגע בו יבקש המג"ד פגיעה אווירית ועד לפגיעה בפועל.
14+
14+כחלק משיתוף הפעולה שכבר קיים, ישנו את מערך המסע"ר. מדובר במערך מקצועי ואיכותי אשר מהווה נדבך משמעותי בפעילויות צה"ל. בין משימות המסע"ר – חילוץ אזרחים וחיילים, הובלת ציוד, ביצוע משימות עם יחידות מיוחדת וקיום שיתופי פעולה הדוקים עם זרועות היבשה והים. לאור התיישנות מערך מסוקי היסעור, התקבלה החלטה על רכש מסוק מחליף היסעור, מסוק CH53K, אשר נבחר מתוך חלופות שונות בהתאם לצרכי חיל האוויר ומשימותיו. חשוב לציין כי כיום היסעור כשיר מבצעית לביצוע משימות חיל האוויר.
כח האדם בחיל האוויר – מדאיג יותר מהיכולת
בחיל האוויר אומרים כי המחסור בכח אדם מדאיג, אפילו יותר מיכולת. בחיל מזהים בריחה של אנשי קבע, ומעריכים שיש להעלות את השכר כדי לעצור את סחף הבריחה. מבחינת גיל המשרתים בחיל – כשני שליש מהם בני 19. מחצית מלוחמי האוויר – אנשי מילואים.
14+