בתור תושב ירושלים, אני רואה את ההתארגנות כבר חודש לפני. העיר מתקשטת בדגלים, ושלטים על סוגי המקצים השונים נתלים לאורך המסלול. כנראה שהספורטאים מתאמנים מאז השנה שעברה לקראת האירוע הגדול, וקבוצות מכל העולם באות להתארח במלונות העיר. המשטרה נערכת, העיר נדרכת, ומרגע יריית הפתיחה רצים ברחבי העיר אצנים ברמה אולימפית, לאורך המסלול בן 42 הקילומטרים המתפתל בין העיר העתיקה והחדשה, עולה הרים ויורד גבעות, בין הנופים של העיר היפה בתבל. אכן, אירוע מרשים, אין מרתון כזה בעולם. בטוח.
אבל באמת, ירושלים לא צריכה את זה. היא מאוד שמחה שבאים לפה אנשים מכל העולם. אבל היא הייתה רוצה שיבקרו אותה מסיבות אחרות, שיבואו להגיד לה שלום, להתעניין בשלומה ולשאול מה חסר לה. כמו סבתא ששמחה כשהנכדים באים לבקר אותה בבית אבות. אבל אם כבר הם באים, שיבואו בגלל שהם באמת אוהבים את הסבתא הזקנה שלהם, ולא בגלל הזמר הנערץ שבא לשיר בחדר אוכל.
היופי של העיר היפה בתבל לא נועד כדי שייצפו בו תוך כדי תחרות ריצה, זהו יופי ששמור לארמונות מלוכה ולעיר המקדש. אוי לו למי שירוץ בארמון המלוכה, בארמון צריך להתנהג כמו בארמון, בנימוס ובסדר מופתי לפי כל חוקי המלכות וגינוני הכבוד. אפשר לעשות ספורט בחדר כושר, או לארגן תחרות ריצה צנועה בחצר של בית הספר, אבל לא, חלילה, להפוך את הארמון למגרש ספורט.
נכון, יש כאלה שהם לא יבואו סתם ככה. הם גרים רחוק, בארץ או בחוץ לארץ, ומאז הפעם האחרונה שהם היו בכותל עברו כמה שנים טובות. אבל זה עדיין לא מצדיק. אם רוצים שהם יבואו לירושלים כמו שמתאים לירושלים, ישנן הרבה אפשרויות טובות ואירוע ספורט הוא לא אחד מהם. חידון התנ"ך למשל, הוא אירוע הרבה יותר מתאים. ועם כל הכבוד לאלפים שבאים בעקבות המרתון לצפות באירוע או לרוץ כמה קילומטרים, המספרים האלו לא משתווים למאות אלפי העולים לרגל שמגיעים לכותל בחול המועד ובמועדי השנה, ולכל המבקרים שמגיעים מכל המגזרים לרגל אירוע בר מצווה או בערב יום החתונה.
הם מגיעים לירושלים כי הם באים לירושלים, כי זה המקום הקדוש בעולם. גם אם הם באים בלי סיבה מיוחדת, אלא סתם כדי לבקר, לסייר ללמוד ולהכיר. כי הם מתגעגעים ומבינים שזה העיר שבליבה חומה ובלב החומה יש מקדש. אמנם חרב כרגע, אך מקומו לא זז ממנה, וליבנו לא זז ממנו.
גם התיירים שמגיעים לכאן במיליונים כל שנה, הם לא באים בשביל המרתון, את זה הם יכולים לראות במקומות אחרים או אפילו אצלם בסלון. הם מגיעים כדי לצפות בעיר הקודש והמקדש, וגם אם לא היה פה אירועים כאלה מיותרים. הם לא מבינים אולי מה הם חשים, אך הם יודעים שאת הקסם המיוחד ששורה על העיר אי אפשר לחוש בשום מקום אחר בעולם.
הכותב הוא אברך הלומד בירושלים.
