הפיגוע בבאר שבע בו נרצחו 4 אזרחים היה כתוב על הקיר. הוא נכתב לו אי שם בשנות ה 90 כשתושבי הפזורה הבדואית החלו להשתלט בשיטתיות על שטחי האש בנגב מבלי הפרעה, כשהגבול המצרי הפך להיות לאוטוסטרדת הברחות של נשים, סמים ובהמשך גם של כלי נשק רבים תוך עצימת עיניים של המדינה וכשמקצוע הסחיטה, הפרוטקשיין וגינבת תשתיות אזרחיות ואמל"ח צבאי הפך להיות למקצוע לגיטימי ומקובל, שלא לומר מכובד בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב.
לתוך כל אלו נכנס לו בשקט ובסיסטמתיות איסלאמית רדיקאלית אופיינית הפלג האיסלאמי הדרומי שניצל את הוואקום שהשאירה לו המדינה והחל לקדם אג'נדות לאומניות באמצעות המסגדים , בקהילה, ואף בבתי הספר וכך אט אט במשך השנים צמחה לה בנגב מפלצת לאומנית חמושה שהחלה לנשוך את תושבי הנגב והעוברים בכבישיו.
"המדינה גנבה לנו את האדמות, ואנחנו נחזיר בכוח את מה ששייך לנו. יש לנו מספיק תחמושת ונשק כדי לפגוע במי שיפגע בנו. זו תהיה מלחמה עם הרבה הרוגים". ציטוט זה נאמר ע"י אחד מבני משפחת אבו אלקיעאן בחודש פברואר 2021 בראיון לאחד מכלי התקשורת והביטוי לדבריו לא איחר לבוא.
מי שלא שמע את דבריו של האיש יכול היה לראות את הדברים במו עיניו במהומות האחרונות של האוכלוסייה הבדואית בנגב על רקע הנטיעות של קק"ל. דגלי דעא"ש ודגלי הרשות הפלסטינית התנופפו בכל עבר ויחד איתם שלטי ענק עליהם כתובים המילים: "מהים לנהר". אם מישהו היה זקוק לסימן מובהק יותר מזה כנראה שהוא עיוור או מתאמץ לעצום את עיניו.
נרצחי הפיגוע הובאו למנוחות: "רצח בדם קר של אויב מבית"
"מדובר במפגע בודד מקרב האוכלוסייה הבדואית" הכריזה המשטרה מיד עם תום הפיגוע הקשה בבאר שבע. ביטוי לא מדויק ואולי אף כזה המתכחש למאפיינים האמתיים של הפיגוע מכיוון שאמירה מדויקת המתארת את האירוע הייתה צריכה להיאמר כך: "מדובר במפגע פלסטיני בעל מאפיינים לאומיים שהוכוון על ידי גורמי אסלאם רדיקאליים".
לו הייתה המשטרה מתארת כך את האירוע היא לא הייתה מעוותת את המציאות מכיוון שהמפגע שעבד כמורה זיהה את עצמו כפלסטיני עוד טרם האירוע, הוא השתייך באופן מוצהר לארגון דעא"ש ואף נכלא בגין פעילות טרור תחת חסות הארגון. כל ניסיון לצייר את האירוע באופן שונה הוא התכחשות בוטה לפיגוע ולמאפייניו וכן לאלה שלצערי עוד צפויים לבוא אם לא נשיב את הריבונות והמשילות לנגב במהרה.
ריבונות היא למעשה ביטוי מעשי של הלאומיות, ובממשל דמוקרטי הוא מבטא את שלטון העם דרך מוסדותיו המוכשרים והמוסמכים לכך. לאומיות ללא ריבונות משולה למשחק דמיוני של קבוצה המתאגדת ומשתעשעת במשחקי ממשל. במדינת ישראל תמיד היה פער בין המושג ריבונות לבין היישום המעשי שלה. הפער הזה נבע הן מההטרוגניות של מרכיבי האוכלוסייה ומשאיפותיהם, והן מחוסר השקעה בפיתוח הפריפריה ומהזנחה מתמשכת שלה, כולל באי-אכיפת חוק ושמירה על הסדר הציבורי.
על כן, לא פלא ש-2% מהאוכלוסייה בנגב אחראים ל-40% מהאירועים הפליליים, שעל פי הערכות מסבים נזק של כשבעה מיליארד שקל בשנה ועל גבי התשתית הפלילית הם בונים תשתית פעילות פח"ע ההולכת ומתרחבת.
על ממשלת השינוי מוטלת האחריות לחולל שינוי ולהציל את המדינה מעצמה וכדי לעשות זאת ראשית צריך להכיר במציאות ובסכנה האורבת לפתחנו וכנגזרת מכך יש להקצות משאבים משמעותיים לגורמי האכיפה. במקביל יש לפעול בצד המשפטי על מנת לאכוף את חוקי המדינה בנגב ולהטיל עונשים משמעותיים כנגד מי שמפר אותם.
בדיון שנערך בשנת 2019 בוועדת פנים וביטחון בכנסת ציינה המשטרה כי על פי הערכתה קיימים אלפי כלי נשק בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב. מדובר בנתון מדאיג! אם לא נפעל מיד להשבת הריבונות והמשילות בנגב בפעולה ארוכה וממוקדת של המשטרה והשב"כ, פיגועים כדוגמת הפיגוע האחרון בבאר שבע ימשיכו להתרחש ואף יגדלו ויתרחבו ולא ירחק היום בו נאבד עד מהרה את האחיזה בנגב ונאלץ לצאת למבצע "יואב 2" לכיבוש הנגב מחדש.
