גם אני כמו רבים מעם ישראל קיבלתי את הידיעה על מותו של הרב קנייבסקי בהלם מוחלט, רגע לפני כניסת השבת בשיא ההכנות החלו הדיווחים אודות החמרה במצבו ולצערנו כעבור מספר דקות הגיעה הבשורה המרה.
זכיתי להכיר את הרב לפני 10 שנים פחות או יותר. הייתי נער בן 18, מכיניסט, רגע לפני הגיוס שחולם בגדול ורוצה להגיע בצבא הכי רחוק שאפשר.
אחרי אינספור מלחמות עם צה"ל בנוגע להעלאת הפרופיל הצבאי שלי שנקבע ל-64 החלטתי ללכת לכבוד הרב ולקבל ממנו ברכה, עצה או אפילו סתם תמיכה כלשהי שהמלחמה שלי לא לחינם.
1+הגעתי לביתו שבבני ברק יחד עם אבי ונדהמנו לראות עשרות אנשים מחכים לכך שהרב יסיים את תפילת מנחה מחוץ לבית ישן, בשכונה צנועה ויתפנה להכניס את האורחים הרבים שבאו לקראתו.
כשהגיע תורנו, נכנסנו וקיבלתי שוב פעם תדהמה. ראיתי את כבוד הרב לומד מתוך ספר, הלכה או גמרא, אני כבר לא זוכר כל כך אבל הזיכרון שיש לי הוא שהרב שקוע כל כך בין אדם לאדם שנכנס לחדרו בלימוד התורה.
עוזריו של הרב שאלו אותי מה ארצה לבקש ושיתפתי אותם, כבוד הרב הרים את ראשו, הסתכל אליי, אמר לי את ברכתו והמשיך ללמוד תורה. אני שחיכיתי כל כך הרבה בשביל דקה אחת בחדו של הרב לא ממש הבנתי באותו רגע את דבריו ושאלתי שוב, הוא חזר שוב על אותו הדבר והלכתי לדרכי.
1+לא ברור לי האם זה המילים שהוא אמר או הברכה שהוא הוסיף, אבל ידעתי בלב שלם שאני ניגש עכשיו לשירות של 3 שנים מלא באמונה שהכל יהיה בסדר ולא משנה לאן אגיע, ברור לי שאני אתן את כל כולי למען המדינה.
הברכה של הרב מלווה אותי עד היום, לא תמיד אני מצליח להבין אותה לעומק אבל הזכות שהייתה לי לדרוך אצלו בחדר הקדוש ולקבל ממנו כמו מן כדור הרגעה שהכל יהיה בסדר מלווה אותי ותמשיך ללוות אותי לעד.
אגב, בסוף הפרופיל שלי נשאר 64 ושירתתי בחיל המודיעין ועד היום אני מודה לקב"ה שזכיתי לקבל את המסר שמלווה אותי עד היום מכבוד הרב והוא שכל עוד אני נותן 100% מעצמי למען מטרה מסויימת, השאר כבר יגיע מעצמו. כך שלא משנה אם הייתי לוחם, תומך לחימה או ג'ובניק, ההבנה שאתה עושה מה שאתה עושה בלב שלם למען מטרה כל כך חשובה כמו במקרה הזה של הגנה על המדינה שווה את הכל. תודה לך כבוד הרב. יהי זכרו ברוך.
