לפני 15 שנה הזדמן לי לשמוע משפט נפלא מפיו של ח"כ גדעון סער. זה היה בדיון בועדת הפנים של הכנסת, שעסק בשאלת "בית המריבה" בחברון. (כל בית חדש שרכשנו ונכנסנו לגור בו זכה מיד לכינוי "בית המריבה", היתכן שיהודים יגורו בחברון והדבר לא יעורר מריבה?).
הגעתי לדיון מצוידת בכל המסמכים וההוכחות לכך שהבית אכן נרכש על ידינו בכסף מלא, שהערבי שטוען שלא מכר אותו פשוט חרד לחייו מפחד הביטחון המסכל הפלסטיני, שלשר הבטחון (אז אהוד ברק) אין שום סמכות חוקית למנוע מאתנו לגור בו, שאין שום בעיה ביטחונית במגורי יהודים בבית הזה ואפילו להפך, ועוד שלל הוכחות לצדקת דרכנו.
המשפט הנפלא של גדעון סער
אבל כל הטיעונים שלי, שכמובן העברתי אותם מראש לחברי הכנסת הימניים כדי שיהיו מוכנים לדיון, קרסו אל מול מתקפת כתבות נגד תושבי חברון שפורסמו לילה קודם לכן, מלוות בצילומים שתעדו התנהגות לא סימפטית של אחד התושבים.
חברי הכנסת מהשמאל, ובראשם יו"ר הועדה ח"כ אופיר פינס, "חגגו" על הצילומים הללו, ולא אפשרו לנהל דיון לגופו של ענין, אלא רק לגופו של אדם, אותו אדם אשר נתפס בעין המצלמה ברגע של התנהגות לא ראויה, המוטו של הדיון היה: אם כך מתנהגים אנשי חברון – צריך לסלק אותם לא רק מ"בית המריבה" אלא מכל מקום בחברון.

ואז נטל גדעון סער את רשות הדיבור, ואמר משפט נפלא, שנשאר צרוב בזכרוני: "האהבה שלנו לחברון כל כך גדולה, והמחויבות שלנו לכך שעיר האבות של עם ישראל תהיה גם עיר הבנים כל כך חזקה, ששום סרטון ושום הכפשה של התושבים היהודים שגרים שם לא יצליחו להזיז אותנו מהדרישה להמשיך לחזק וולפתח את הישוב היהודי במקום הזה, בודאי שלא לעקור ולא לצמצם אותו". (הציטוט לא מדויק, אבל אלה עיקרי ורוח הדברים).
תודה, גדעון, על הדברים המדויקים והנכוחים האלה, שמשמשים לי מאז כמצפן. ישנם מקומות, שהמחויבות שלנו כלפיהם היא כל כך גדולה, שאי אפשר ואסור לתלות אותה, בהתנהגות כזו או אחרת. חברון עיר האבות, הלב הפועם של עם ישראל וארץ ישראל, היא מקום כזה. גם חומש, העיניים של ארץ ישראל, היא מקום כזה.

ההנחייה של שר הביטחון בני גנץ
חומש היא אכן העיניים של ארץ ישראל, אני מבקשת שתתבוננו בסרטון הזה, שמסכם לכם בשתי דקות וחצי את הנוף המדהים הנשקף מחומש: כל מדינת ישראל על כף היד ממש, כל אחד מכם יכול לאתר את הבית שלו, ולהבין עד כמה חשובה הנוכחות שלנו בחומש. בשל החשיבות האסטרטגית של המקום, החליטה ממשלת ההתנתקות – לפי דרישת הצבא – לא למסור את השטח הזה לרשות הפלסטינית, לא לשנות את מעמדו משטח "סי" לשטח "בי" או "איי", אלא להשאיר אותו בשליטה מלאה של מדינת ישראל.
שמרו לכם את הסרטון הזה של חומש, על הנייד וגם בראש, תתבוננו או תיזכרו בו בכל פעם שינסו להראות לכם סרטונים אחרים, שמטרתם להכפיש את בחורי הישיבה שנאחזים בחומש במסירות נפש ממש. תזכרו: הם אלה ששומרים על חומש, בתנאים לא תנאים, עבור כולנו.
וכן, אתם בהחלט עשויים להיתקל בבליץ כזה של סרטונים, כי יש מי שמשתדל ועושה כל מאמץ לייצר אותם: מערכת הבטחון. מערכת הבטחון, בהנחיית שר הבטחון בני גנץ, עושה ותעשה בשבועות הקרובים כל מאמץ להכפיש את בחורי ישיבת חומש, בין היתר באמצעות התעללות פרובוקטיבית שמטרתה להוציא אותם מהכלים. כך, למשל, נשלחו שוטרים עם צו חיפוש לחפש בארונות של אנשי חומש, שנחשדו בסה"כ בעבירות מינוריות ביותר כמו הפרת הוראה חוקית.

"צה"ל מחייב בחורי ישיבה לעשות את הדרך ברגל"
מה בדיוק חיפשו השוטרים בין הגרביים לחולצות? את ההוראה החוקית או את הפרתה? כך, למשל, נשלחו אנשי המנהל האזרחי בליווי שוטרים, להרוס מבנים בחומש חצי שעה לפני שבת, כדי להשאיר את המשפחות שגרו במבנים האלה, בקור המקפיא ובגשם השוטף ללא שום קורת גג. כך למשל, החל צה"ל, בהנחיה מגבוה כמובן, לחסום כלי רכב יהודים שעולים לחומש, ולחייב את בחורי הישיבה לעשות את כל הדרך ברגל. גם את הג'ריקנים עם המים לשתיה והסולר לחימום – עליהם לסחוב ברגל, 8 ק"מ. למה? ככה. יום לאחר מכן, גם עליה רגלית נאסרה, וכך גם סתם עמידה ליד המחסום גוררת – אתמול בבוקר – מכות ומעצרים.

להתעללות הפרובוקטיבית הזו יש מטרה ברורה, מטרה תודעתית: שר הבטחון נחוש לפנות באופן סופי את ישיבת חומש ממקומה, אבל הוא יודע שעם גלי האהדה לחומש שהלכו וגאו בחודשים האחרונים – הוא לא יוכל לעשות זאת. לכן הוא עושה כל מאמץ לבודד את תלמידי ישיבת חומש, להציג אותם כעבריינים ופורעי חוק, להסית נגדם את דעת הקהל, ובכך להרוויח רווח כפול: גם להשתיק את חברי ה"ימין" בממשלה ואת כל אוהדי חומש, כך שלא יפריעו לו במזימתו, וגם להרתיח את שופטי בג"צ שעתידים לדון בתיק חומש במאי הקרוב, בתקוה שהם ינפיקו לו פסק דין שיחייב אותו לפנות את חומש.
מה מטרת ההתעללות במחסומים?
ההתעללות במחסומים נועדה למטרה ברורה ביותר: להוציא את תלמידי ישיבת חומש משלוותם, לצלם אותם כשהם פורצים מחסום, צועקים, או מתעמתים עם מי שמכה אותם, ואז להוציא הודעות מכפישות של דובר צה"ל – הכל הכל כדי להכשיר את הלבבות לפינוי שהוא מתכנן.
קרדיט: ללא
והתוצאות כבר נראות לעין: סיעת ימינה כבר מצקצקת בלשונה ומוציאה הודעות על חומרת הפגיעה בחיילי צה"ל. גם אני מתנגדת לפגיעה בחיילי צה"ל (אגלה לכם סוד: כל אחד מהבחורים המסורים האלה של ישיבת חומש הוא בעצמו גם חייל צה"ל), אבל היי, חברי ימינה, איך אתם מאפשרים לבני גנץ לשלוח את אותם חיילי צה"ל למנוע את העליה לחומש? לא הבטחתם למשפחת דימנטמן שזה לא יקרה? איך אתם מפקירים את בחורי ישיבת חומש להתמודד לבד עם החסימות האלה, עם ההצקות האלה, שנועדו בראש ובראשונה להוציא אותם מהכלים, ולפעמים, כן לפעמים, למרות כל האיפוק, זה גם קורה.

אנחנו לא נתבלבל: אנחנו יודעים היטב, שהישיבה בחומש היא תחילת התיקון של פשע ההתנתקות, ולכן עלינו לעשות הכל כדי שהיא תישאר במקומה, עד שיגיע הרגע בו ממשלה לאומית תחוקק את התיקון לחוק ההתנתקות, ותאפשר לבנות מחדש את הישובים שנעקרו בצפון השומרון.
"המשימה שלנו – לא להשאיר את תלמידי חומש לבד"
פינוי הישיבה מחומש משמעותו נסיגה מחבל ארץ שלם, שננטש ונעקר בהתנתקות, וששבנו אליו כשנה לאחר מכן, על מנת לא להיעקר ממנו שנית. כל זה היה נכון גם לפני הרצח של יהודה דימנטמן הי"ד, ועכשיו לאחר הרצח – פינוי כזה הוא גם פרס מהדהד לטרור. אסור, פשוט אסור, שזה יקרה.

אם קראתם עד כאן, אתם כבר מבינים שהמשימה שלנו היא לא להשאיר את תלמידי ישיבת חומש לבד. לא להשאיר אותם לבד מול המחסומים, ומול ההצקות האלה, לא להשאיר אותם לבד במאבק התודעתי הזה. רובנו לא מסוגלים למסור את הנפש על חומש כפי שהם מוסרים, אבל כולנו מסוגלים לתת להם גב כדי שהם יוכלו להמשיך לשמור על חומש למען כולנו.
