שר הבריאות ניצן הורוביץ החזיק באזרחות זרה (פולנית) בה בעת שכיהן כחבר כנסת לאורך כ-6 שנים (2009-2015), לכאורה בניגוד לחוק יסוד: הכנסת – כך עולה ממסמכים שהגיעו לידי "עכשיו 14", בשיתוף פעולה עם העיתונאי הפולני זביגנייב פראפיאנוביץ' מההעיתון היומי 'דז'ניק גאזטה פראבנה'.
על פי חוק, נאסר על ח"כ להחזיק ב'כפל אזרחויות' – קרי אזרחות נוספת לזו הישראלית – ועל כן הורוביץ הוא היה מחויב לעשות "כל הנדרש" כדי לבטל אזרחותו הזרה, אחרת לא היה מתאפשר לו להישבע אמונים לכנסת. הורוביץ היה מודע לכך שאזרחותו הפולנית נותרה בתוקף ולא בוטלה בעת כהונתו כח"כ בקדנציה הראשונה, שכן כחודש וחצי בלבד לאחר שפרש מהכנסת, במארס 2015, ביקש מהרשויות הפולניות להנפיק עבורו דרכון פולני חדש. חידוש הדרכון הפולני, המאפשר חופש תנועה מלא בכל האיחוד האירופי, לא היה יכול להתבצע אם האזרחות היתה מתבטלת. הדרכון אכן נמסר לידי הורוביץ, בקיץ 2015.
לחוק שאוסר על חברי כנסת להחזיק באזרחות זרה, יש נימוק ברור – למנוע מצב של נאמנות כפולה – למדינת ישראל ולמדינה זרה. רבים מחברי הכנסת והשרים, כולל ראש הממשלה בנט, נאלצו לוותר לאורך השנים על אזרחויות זרות נחשקות, ואף לשלם על כך אלפי שקלים.
אך הורוביץ המשיך להחזיק באזרחות הזרה לאורך כל שש שנותיו בקדנציה הראשונה, ואף זכה מהרשויות בפולין להטבות מפליגות בדמות פטור מתשלום אגרה, בנימוק שסייע לפולין כאיש תקשורת בזמנו (פרשן החוץ של ערוץ 10, כיום 13) – פעילות אותה הוא מתכוון להמשיך גם כחבר כנסת: "ככתב טלוויזיה, היתה השפעתו של הורוביץ משמעותית על שיפור יחסי פולין ישראל ופולין והיהודים, הוא גם תרם לקידומה של פולין בתחנות הטלוויזיה והרדיו החשובות ביותר", נימקה בזמנו ראש המחלקה הקונסולרית בשגרירות הפולנית בתל אביב את הצורך במתן הפטור להורוביץ. עוד הוסיפה הנציגה הפולנית כי "כעת", עם השבעתו של הורוביץ לח"כ, "בכוונתו להמשיך בפעילותו הפרו-פולנית בכנסת. נא העניקו בבקשה פטור למר הורוביץ מתשלום אגרה".
יצוין כי בבקשה שהגיש הורוביץ לביטול האזרחות נכתב כי גם כח"כ "המעורבות שלי ומאמציי לשיפור יחסי פולין-ישראל ופולנים ויהודים לא ישתנו". במסגרת פעילותו כחבר כנסת, שימש הורוביץ כיו"ר אגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל-פולין, כלומר נתן ביטוי לאינטרס הפולני בכנסת, בעת ששימש כאזרח המדינה. ואכן, בקדנציה הראשונה שלו במשכן, שימש הורוביץ כיו"ר אגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל-פולין. תפקיד האגודות הפרלמנטריות הוא בין היתר "קידום אינטרסים משותפים לשתי המדינות".
עד שנת 1995 נאסר כליל על אזרח ישראל להתמודד לתפקיד חבר כנסת אם החזיק באזרחות זרה. בעקבות התיקון לחוק הותרה הקלה במסגרתה התאפשר לבעלי אזרחות זרה להתמודד לכנסת, אך בתנאי שיפעלו לבטל אזרחותם עם השבעתם. הורוביץ טוען כי הוא פעל כנדרש כשהגיש בקשה לביטול האזרחות עם היבחרו לכנסת בשנת 2009, אך מדובר בטענה בעייתית. דוד (דדי) צוקר, ח"כ לשעבר מטעם מרצ ויו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט בתקופת שינוי החוק, הסביר במהלך הדיונים בכנסת (1995) מה נדרש מח"כ כדי לבטל אזרחותו: "התנאי להשבעתך כחבר כנסת או כשר – וזהו התיקון בשני חוקי היסוד – הוא, שאתה תעשה את כל מה שאתה צריך, את כל מה שנדרש ממך, כדי לוותר על האזרחות הנוספת או האזרחויות הנוספות ולהיוותר, להישאר, אך ורק עם האזרחות הישראלית".
לפי העיתונאי הפולני פראפיאנוביץ', הורוביץ ביקש אמנם את ביטול האזרחות, "אך לא בירר לגבי פנייתו", ומילא את כל שנותיו בכנסת כשהוא בעל דרכון זר.
בתגובת הכנסת, שהיתה אמונה על אכיפת החוק המדובר, נטען כי שש השנים התמימות שבהן כיהן הורוביץ כח"כ עם אזרחות זרה אינן בגדר הפרת החוק, מאחר שבאותה תקופה ארוכה היה הורוביץ "בתהליך השתחררות" מהאזרחות הזרה. העיתונאי הפולני מגחך: "שש שנים לבטל אזרחות? זה כמעט בלתי אפשרי". ואכן, בקשתו השניה של הורוביץ לביטול אזרחותו, שהוגשה בפברואר 2020 (ארבעה חודשים לאחר השבעתו בפעם השניה כח"כ), אושרה ע"י הפולנים בתוך זמן קצר ביותר (פחות מחצי שנה, ביולי 2020) – אף שמדובר היה בתקופה בה התפרץ ברחבי העולם נגיף הקורונה, בעקבותיו גם בפולין הושבתה הפעילות השוטפות של השירותים הממשלתיים.
מלשכת שר הבריאות הורוביץ נמסר בתגובה: "השר הורוביץ פעל לפי הנדרש בעניין הזה. מה שנעשה בפועל בשגרירות הפולנית בעניין זה יש לבדוק מולם"
מכנסת ישראל נמסר: " כהונתו כחבר הכנסת של שר הבריאות החלה לראשונה בכנסת ה-18 והוא כיהן ברציפות כחבר הכנסת עד לתום כהונת הכנסת ה-19 ; במהלך כנסות אלה היה שר הבריאות בהליך השתחררות מאזרחותו הנוספת. עם היבחרו לכנסת ה-22 ציין שר הבריאות כי הוא מחזיק עדיין באזרחות נוספת וכי הוא ממשיך את הליך השתחררותו ממנה. על פי מכתב רשמי שהתקבל במזכירות הכנסת – ביולי 2020 סיים את התהליך ואיבד רשמית את אזרחותו הפולנית.
משגרירות פולין בישראל, משרד החוץ הפולני ולשכת נשיא פולין נמסר: "על פי החוק הפולני, מידע הנוגע לאזרחות של אדם מסוים אינו מהווה מידע ציבורי, שכן פרטי אזרחות מהווים נתונים אישיים, וככאלה הם מוגנים בפולין".
