החלום הישראלי לדירה מעולם לא נראה רחוק יותר, עבור 67 המשפחות שבחרו להקים את ביתן בגבול לבנון. לפני חודשים ספורים נראה היה כי הפרויקט להרחבת היישוב 'גרנות הגליל' שעמד בשלביו הביורוקרטים האחרונים כבר יוצא לדרך, הקהילה כבר התכוננה לקלוט את התושבים החדשים, משפחות לקחו הלוואות שילמו מקדמה מכרו בתים ואף עברו לגור בצפון, בית החלומות היה בהישג יד.
כל זה נגדע באחת כאשר קבוצה של סביבתנים אידיאליסטים מהמרכז, בחרה לעצור את הפרויקט בשמם של העצים. לדעתם של פעילי הסביבה, בתי המגורים והיישוב בצפון הם לא סיבה מספיק טובה כדי להעתיק עצים ותיקים ולעקור שיחים צעירים הגדלים בחלקה. "מדובר בתב"ע בת 20 שנה ולהזיז את שטח ההרחבה, אם הבנייה אכן תעצרי תקח יותר שנות ביורוקרטיה משהמתיישבים יכולים להרשות לעצמם" מספר לי אחד ממובילי הפרוייקט.
אבל האסון של תושבי גרנות הגליל לא יפגע רק בהם, לפי נייר העמדה של החטיבה להתיישבות, אם ההחלטה התקדימית תעבור בבית המשפט עשרות יישובים בגליל שהתב"ע שלהם אושר לפני שנים רבות ייפגעו מכך וההשלכות יעצרו הרחבות נוספות. גורם בחטיבה להתיישבות אף הוסיף ואמר כי: "מדובר בסכנה של ביטול תב"ע בכחצי מהרחבות במרחב כפרי בגליל".
מה לגבי ההשלכות על הזוגות הצעירים והמשפחות שעמדו רגע לפני אישור הפרויקט ויציאתו לדרך? הם מצפים להכרעת בית המשפט, שיחליט מי ראוי יותר לחיות בשטח – עצים, או בני אדם.

איגור קרילוב, ממובילי הפרוייקט כבר גר בהרחבה הישנה יותר של היישוב. הוא וחבריו רצו ליישב את הגליל ולגור בגבול לבנון, הם ראו בכך את הצעד הציוני הבא שיחזק את הצפון. איגור סיפר כי מההתחלה כשביקשו להקים את היישוב בצפון, שאלו אותם גורמים בממשלה מדוע אינם בוחרים לגור במרכז הארץ, במקום בו יותר זול לממשלה ליישב אותם. איגור ענה, כי עבורו כבעל תואר אקדמי מהטכניון זול יותר לגור בקליפורניה ולא בגבול לבנון.
איגור מספר כי הם ביקשו להקים יישוב בעצמם ונתקלו בקשיים, בגלל אותם קשיים בחרו להרחיב יישוב קיים וכך הגיעו לקהילה שלהם בגרנות הגליל. "האויב העיקרי של התיישבות היהודית במרחב הכפרי בגליל ובנגב זאת תמ"א 35 המהווה את ה"הספר הלבן" של ההתיישבות בימינו. תמ"א 35 אוסרת על הקמה של ישובים יהודים חדשים, מגבילה את הגודל של ישובים כפריים קיימים לגודל מזערי ובזה קוטעת המשכיות המשפחתית עליה מבוסס ישוב כפרי", איגור מוסיף כי: "למעשה תמ"א 35 עושה מהתיישבות כפרית פריבילגיה לעשירים בלבד ודוחקת את הזוגות הצעירים למגדלים של גטו עירוני גוש דן ובכך מדללת את הנוכחות היהודית בלב הארץ, היא תוכננה ע"י יוסי בילין, אחד האדריכלים של אוסלו".
את הגישה הזאת ניתן לשמוע מכל השיחה עם איגור, הוא ציוני מכף רגל ועד ראש ומאמין כי פיתוח הצפון הוא השליחות שלו ושל חבריו. אבל השותפים בפרוייקט הציוני 'ביתנו בגליל' ובעיקר 67 המשפחות, שעומדות כיום מול שוקת שבורה זקוקים ליותר מחלום ביד ובכיס. הבית שלהם נמצא כיום בסכנה ורבים מהם אובדים עצות.
כדי להכיר קצת יותר את 'ביתנו בגליל' קבוצת ההתיישבות הציונית, שבמקום להיות בשלבי בנייה נמצאת כיום בתהליכים בבית המשפט, בחרתי לדבר עם המשפחות שאינן יודעות מה יעלה בגורל הבית שלהן.
צבי לוין הוא נציג אחת המשפחות שנמצאות כיום בקונפליקט מול הדיון המשפטי באירועי גרנות הגליל, שאלתי אותו מדוע בחר לגור בצפון והאם המשפחה שלו מתכוונת לחכות להכרעת בית המשפט או לוותר על הבית ביישוב: "אני מאמין שיש לא מעט משפחות בישראל שמחפשות את המעבר לצפון אבל תמיד יש את הפחדים שקשורים למעבר, זה בדרך מתחיל ונגמר בנושא תעסוקה ומלווה במהלך של לעקור ילדים ממסגרות שהם מכירים, בסופו של דבר עושים את החושבים ופוחדים ללכת על זה.
עשינו את הצעד הזה, בכובד ראש אחרי ששמענו על הפרוייקט הקהילתי, מכרנו את הבית שהיה לנו ברחובות ועברנו לצפון כי באמת ראינו וחשבנו שעוד רגע יוצאים לדרך לבנות את הבית. הכסף שוכב בבנק ואנחנו צריכים אותו עבור תשלומים של פיתוח תשתיות ובנייה. המועצה האזורית מעלה יוסף שידרה לכולם שאוטוטו הפרוייקט יוצא לפועל ופתאום מודיעים לנו שהכול נעצר כי פקיד היערות הארצי ביטל את רישיון הכריתה".
בשיחה שערכתי עם ראש המועצה האזורית מעלה יוסף, הוא אכן חזר על ההפתעה שהייתה להם: "לעצור פרוייקט אחרי שהוא שווק? לא נתקלתי עדיין בדבר כזה" דבריו.
ואיך הרגשתם כשהודיעו לכם שהעבודות נעצרו? "לא הרגשנו, התפרסמה בקבוצת וואטסאפ של החברה מההרחבה ב' הודעה ואז הבנו שפקיד היערות עצר את הבנייה. מדובר בקבוצה של פעילים סביבתיים שמגישים עררים על ימין ועל שמאל ולדעתי חלק מהפעילים האלו לא יודעים אפילו איפה הישוב הזה 'גרנות הגליל' הם אף פעם לא היו פה, כולם תושבי המרכז."

מבחינתכם כמשפחות אתם נמצאים בשלב של אי וודאות? אנשים מבטלים את הרישום שלהם? "אנשים עושים את החושבים שלהם מחפשים חלופות ומוותרים כבר על החלום של התיישבות בגליל, צמוד לגבול. חלק מהמשפחות רואות בזה עניין של אידיאולוגיה, לחזק את הצפון, להיות במקום שהוא אסטרטגי וחשוב למדינה. כמו אנשים שהולכים לגור בעוטף עזה ולא מפחיד אותם עניין הקסאמים והרקטות, אז גם פה, אני לא חושב על זה שהחיים שלי זה חסן נסראללה אני הולך לגור פה כי אני חושב שזה חשוב שיהודים יגורו פה באזור."
משפחת לוין היא לא היחידה שנמצאת היום בהתלבטות הקשה, משפחות רבות לא ציפו לכך שהפרוייקט יעצר בשלב כה מתקדם שוחחתי עם יאן שביחד עם אישתו בחרו כזוג צעיר שלא לוותר על המגורים בגרנות הגליל, גם אם המשמעות היא לחכות למשפט שיארך זמן רב.
"אנחנו כל החיים מהצפון ומהגליל, הגענו לנקודה שאנחנו צריכים להחליט אם אנחנו עוברים לאזור המרכז כמו רוב החברים מהאזור ואנחנו החלטנו להשאר פה ויותר מזה להתיישב באזור הגבול ולהגשים את החלום שלנו לבנות בית משלנו ולהקים משפחה".
התחלתם להשקיע? תכננתם כבר את הבית? "קודם כל עברנו את כל התהליך ושילמנו כסף מקדמה כמו כן עברנו מבחנים חיצוניים לקבלה ליישוב. היינו בכנסים ראשוניים של השיווק הנדסי וקבלה להרחבה. מבחינה כלכלית הכנו את הכסף לשלם."
ומה קורה עכשיו? איך האווירה אצלכם ושל האנשים שאתם מכירים מההרחבה? אתם בודקים חלופות? "לא, אנחנו משכירים דירה ולא מוותרים עדיין, אנחנו רוצים שזה ייפתר לפני המשפט או במשפט עצמו ושזה יפתר בשנה הקרובה, אנחנו לא ויתרנו. כמובן שיש חשש שהמשפט ימשך שנים קדימה"

כלומר שנים קדימה שאתם כזוג צעיר שהתכוון לבנות את החיים שלו, כבר לא תוכלו לחכות? "כן זה ממש ככה, אנחנו ורוב המשפחות ככה, פשוט ההרחבה לא תקום אם זה לא יתקדם וזאת תוכנית מלפני 20 שנים שאני לא מבין מה יש לעצור עכשיו, אחרי כל המאמצים. את צריכה להבין אנחנו המשפחות מחכות רק לשיווק הזה שנים, זה לא משהו שקרה רק בשנה האחרונה, אני אישית מחכה מ-2019 ויש משפחות גם שחיכו גם לפני, אנחנו מחכים כבר כמה שנים ויכלנו בינתיים להיכנס לתוכניות חלופיות אם זה מחיר למשתכן וכו ולא נכנסנו."
ואיך אישתך מגיבה לזה? "הסבלנות שלה פוקעת בסופו של דבר, אני מנסה להחזיק כי אני מאוד רוצה להישאר בהרחבה הזאת ולגור שם וככל שהזמן עובר זה יותר קשה" מספר יאן.
אז היא אומרת בעצם שזה תקוע? "לא רק בגלל שזה תקוע, אלא בגלל שיתכן ששנה הבאה בבית משפט נגיע לשם והם יכולים למשוך את זה עוד שנים קדימה ואנחנו בינתיים בין לבין, עם כל התוכניות שלנו ועם הרצון שלנו, עם הכסף ששילמנו כבר, עם הכסף שחסכנו בשביל כל התשלומים.
זה מאוד מורכב כי תחשבי על כמה זמן ויתרנו" מוסיף יאן, "זה לא רק מחיר למשתכן בצפון יכולנו כבר מזמן לקבל החלטה אחרת ולעבור לאזור המרכז. אם זה ימשיך ככה עוד הרבה זמן אז יוצא בדיעבד שטעינו שלא עשינו החלטה אחרת, וכל זה רק בגלל מה שקרה עם הפקיד יערות."
בגלל שיש שם עצים? "בגלל שגדלו שם עצים, לפני 20 שנים לא היו שם עצים וזאת תוכנית מלפני 20 שנים. ועכשיו הוא נזכר שגדלו שם עצים, כל האזור שם גורן והסביבה הכול כמעט יערות. חוץ מזה אין הרבה, כל התכנון המקצועי וכל הכסף שהמדינה השקיעה באזור הזה תוכנן מראש שלא יהרסו שום שמורת טבע חס וחלילה והכל מתוכנן. זה לא שמורידים שם יערות אמזונס, בגדול היום בשטח ההרחבה יש מזבלה של היישוב הישן".
לסיום דיברנו עם יעל בורד, שמכרה גם היא דירה וכבר תכננה את בית חלומותיה, יעל ובעלה גרים היום אצל החמות לאחר שמכרו את הבית ונמצאים כיום באותו קונפליקט כמו השאר, הזמן ועינוי הדין לא משחקים לטובת איש מהם.
מתי מכרתם את הדירה? "כששמענו על התיישבות וכבר נרשמנו, מאוד רצינו מקום כזה. כבר מכרנו את הדירה כי חשבנו שאנחנו מתקדמים עם תהליך. התחלנו מבחנים, עברנו ראיונות והתקבלנו, הכול היה טוב ויפה. ועכשיו אנחנו תקועים בלי בית משלנו לצערי, אי אפשר לדעת עכשיו מה יקרה הלאה."
למה בחרתם לעבור דווקא לצפון, לקהילה הזאת? "רצינו בית משלנו במקום טוב ושמענו על קהילה הזאת וראינו שזה גם מתאים לנו. דיברנו עם אנשים התחברנו. נסענו לראות את הישוב ,והתאהבנו".

איפה תפסה אותך ההודעה? "אנחנו כבר חיכינו להגרלה כדי לבחור את המגרש, היינו בהתרגשות שזה עוד מעט קורה. פתאום מודיעים שיש בעיה, ואסור לבנות שם. מאוד הופתעתי כי חשבנו שיש אישורים וראינו את התקדמות של המועצה והכל טוב ועכשיו אין לנו בית אנחנו גרים אצל חמותי, אהחנו רוצים שאנשים יבאו ויראו על מה מדובר".
על מה מדובר? "על כמות העצים שרשומים, אנחנו היינו שם יש שם מזבלה. כן יש שם עצים, לא אומרת שאין. אבל איך זה שהיה מאושר הכול ועכשיו זה לא חוקי? אני כבר תכננתי איך הבית יראה, תכננתי איפה תהיה המרפסת."
מה רצית שיהיה בבית שלך? "לקום בבוקר במרפסת עם נוף יפה במזג אוויר טוב, בצפון גם בקיץ קריר. אני מאוד מקווה שזה יתממש, מאוד רוצים."
הילדים מעורבים בזה או שזה פחות מעניין אותם? "בטח שהם מעורבים. אנחנו לקחנו אותם לישוב. הם ראו וגם התלהבו, הבת שלי מציירת והיא אמרה שתצייר את הנוף."
ומה הם חושבים עכשיו שתקעו את הרחבה? "הם שואלים כל הזמן: מה קורה? כי כבר הינו בשלב שזהו, עוד מעט זה יקרה. נסענו כבר להתייעץ עם אנשים שבנו בהרחבה א איזה קבלנים לקחת, כבר היינו בשלבים כאלה. ראינו איך בנו שם ולקחנו את הילדים, לא חשבתי על מקום אחר, אנחנו עדיין מאמינים שהכול יסתדר .
מה אתם עונים למי שבאים ואומרים שאתם מתנכלים לסביבתנים, או שאתם נגד איכות הסביבה? הרגשה באמת לא נעימה, אבל זה לא באמת נכון, ברור שיש שם עצים, אבל אפשר להעביר אותם. אני גם רוצה לגור במקום ירוק עם יערות, בגלל זה אנחנו עוברים לגליל. הלוואי שאנשים שיבואו ויראו מה באמת קורה בשטח. אני רוצה שישמעו שיש משפחות שעכשיו תקועות בלי הבית ובלי אפילו לדעת אם זה יקרה בכלל. אנחנו מכרנו דירה, אוקי, מה עכשיו? לא רוצים לבחור משהו אחר, לא רוצים ללכת לבדוק ישובים. אנחנו ממש רוצים לחיות בקהיל ובישוב הזה, זה החלום שחלמנו, כבר בנינו אותו בראש שלנו – אנחנו הולכים לקראת החלום."
ממשרד החקלאות נמסר: "הנושא נמצא בהליך משפטי שעודנו מתנהל ולכן אין באפשרותנו להגיב".
תגובת ארגוני הסביבתנים:

