בשעה זו החלו ההצבעות במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית על הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל. מדובר בהצעה ממשלתית אותה הגישה שרת הפנים, איילת שקד, אליה מוזגו הצעות פרטיות של חברי הכנסת צבי האוזר, שמחה רוטמן ואבי דיכטר והתיקונים בהתאם.
מוצע לקבוע הוראת שעה שבמהלכה שר הפנים לא יוכל להעניק אזרחות או רישיון ישיבה בישראל ומפקד צבאי לא יוכל לאשר אישור שהייה בארץ לתושב יהודה ושומרון או עזה, וכן לאזרח של מדינות אויב, מלבד חריגים מסוימים.
חוק זה יעמוד בתוקפו למשך 12 חודשים מיום תחילתו. הממשלה תוכל להאריך את תוקף החוק עד שנה בכל פעם, בצו באישור הכנסת. בכך, אין שינוי מאשר היה קודם לכן, שהרי מדובר בהוראת שעה אשר חוזרת להצבעה כל שנה מחדש מזה 2002. רק בגלל אופיה של הממשלה, נפגשים לראשונה בציבור ובממשלה בחוק האזרחות כחוק בעייתי אשר מערער את יציבותה של הממשלה.
סעיף חשוב ביותר אשר הצליח חבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית) להכניס אל תוך החוק הוא מטרת החוק: "מטרתו של חוק זה לקבוע הגבלות על אזרחות וישיבה בישראל, בשים לב להיותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית ובאופן שיבטיח את השמירה על אינטרסים החיוניים לביטחון הלאומי של המדינה". כלומר, האינטרס הביטחוני שהוגדר לפי הנוסח החדש אומר כי מדינת ישראל דואגת בראש ובראשונה לאינטרס היהודי במדינה.
שרת הפנים תהיה מחויבת להקים ועדה הומניטרית ייעודית לבחינת בקשות מטעמים של אלימות במשפחה. החלטה סופית של השרה בבקשה שהוגשה לוועדה תינתן בתוך שלושה חודשים.
לגבי מכסות, אותן הכניס רוטמן ועל פיהן מוגדרת כמות האישורים השנתיים: לפי שעה, המכסה השנתית המרבית של רישיונות או היתרים יהיו זהים למספר הבקשות שאושרו בשנת 2018. בעתיד, שרת הפנים תוכל לקבוע בצו, באישור הממשלה והכנסת, מכסה שנתית מרבית חדשה, בכפוף להמלצה שתקבע ועדת הכנסת.
מאידך, הוחלט כי תוקף רישיון ישיבה ארעי יינתן לתקופה של שנתיים, לעומת שנה כיום. לגבי ביטולו: שרת הפנים תהיה מחויבת לבטל היתר לשהייה או רישיון ישיבה בישראל אם הוכח כי בעל הרישיון עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים – קרי, מעשה טרור, ריגול או בגידה – למדינת ישראל.
לגבי שקיפות ודיווח שר הפנים על כמות האישורים שניתנו: שרת הפנים תדווח בתחילת כל רבעון לוועדת חוץ וביטחון ולוועדת הפנים של הכנסת על מספר הבקשות, האישורים, והדחיות בנושא הרישיונות וקבלת היתרי שהייה בישראל. בנוסף יינתן דיווח על מספר הדיונים שהתקיימו בוועדות ההומניטריות.
• מי שהגיש בקשה ערב פקיעתו של החוק יראו את בקשתו כאילו הוגשה לפי חוק זה. בנוסף, מי שניתן לו רישיון ישיבה בישראל ערב תחילתו של החוק יראו אותו כאילו ניתן לפי החוק.
ההצעה אושרה לאחר שהתקבלה ההסתייגות של הציונות הדתית, ש"ס, יהדות התורה, והליכוד – בכך הוראת השעה תהיה תקפה למשך 12 חודשים בלבד מיום פרסומה ולא למשך 20 חודשים כפי שהוצע בנוסח הקודם.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בהתאם לחוות דעת עדכנית של שירות הביטחון הכללי, אוכלוסיית מבקשי איחוד משפחות מקרב תושבי יהודה, שומרון ועזה, וכן נתינים זרים ממדינות אויב, או מאזורים שכניסת נתיניהם לישראל טומנת בחובה פוטנציאל סיכון, או מאזורים המצויים בעימות מתמשך עם מדינת ישראל, מהווים עדיין אוכלוסיית סיכון מוגבר ומוכח לעומת מבקשי איחוד משפחות ממקומות אחרים בעולם.
האיום העיקרי הנשקף מאוכלוסיות אלה נובע הן מהיותן מאתר נוח ונגיש לגיוס בעבור ארגוני הטרור והן לנוכח הפוטנציאל הגבוה הגלום בהן כמפגעים בודדים. הרקע לסיכון המוגבר הנשקף מאוכלוסייה זו נובע מהזיקה הערכית והזהותית של אוכלוסייה זו עם הזירה הפלסטינית, רגישותה המוגברת לשינויים ואירועים המתרחשים בזירה זו, ונגישותה ליצירת מגע על רקע קשרים משפחתיים, לצד היתרון הגלום בהחזקת תיעוד ישראלי והאפשרות לחופש תנועה בתוך מדינת ישראל."
