accessibility-icon
share-icon
תמונה: באדיבות המשפחה
תמונה: באדיבות המשפחה

הרב מפלורנטין: 40 שנה לפטירת הרב ישכר תמר

עמי חיים

עמי חיים

ז אדר ב' ה'תשפב (10.03.22)

0

like

0

dislike

רב מפלורנטין, שוקולד לרוסיה ושמירת השמיטה השבוע מציינים 40 שנה לפטירת הרב ישכר תמר, אחת הדמויות המרתקות בעולם הרבני דאז בארץ ישראל


השבוע לפני ארבעים שנה הלכה לעולמה דמות מרתקת בעולם הרבני הארץ-ישראל, הרב ישכר תמר.

הרב תמר נולד בפולין, אך מי שייסע לו לעלות לארץ ישראל היה לא אחר מאשר הרב אברהם יצחק קוק. הרב תמר קבע את מושבו בתל-אביב, שם שימש במשך כחמישים שנה כרב בית הכנסת 'עונג חיים' בשכונת פלורנטין, עד לפטירתו.

הרב תמר מוכר בעולם התורה בזכות פירושו 'עלי תמר' על התלמוד ירושלמי, פירוש מרתק וקולח המורכב מלקט נרחב של הערות מסוגים שונים: הערות למדניות, הערות הלכתיות, הערות היסטוריות ומדעיות, הערות בלשון חז"ל ואחרות.

אהבתו וחיבתו לארץ ישראל ניכרת בחיבוריו, כך לדוגמה קבע הרב תמר שאת ברכת 'מציב גבול אלמנה' הנאמרת על ערי ישראל ההולכות ונבנות, יש לברך בשם ומלכות: 'פשוט שבזמננו שיש לנו מדינת ישראל, אף שהבית אינו בנוי דינו כבזמן בית שני שהעיקר בזה שיש שלטון ישראל'.

סיפור מרתק הממחיש את חיבת הארץ הוא מביא בשם הרב קוק: 'ושמעתי שבראשיתה של תל אביב שהיתה ארץ חולות והתיירים כשבאו ליפו השתקעו בחולות תל אביב, העיר הגאון מרן רא"י קוק ז"ל חביבות הן חולות של ארץ ישראל שכן אף החול שלה הוא קודש. ואכן בזכות אלו שהתגנדרו בעפרה הוקם על עפרה מושבות וערים בארץ ישראל ת"ו'.

לא רק את הארץ חיבב הרב תמר, אלא אף את פירותיה, כדבריו: 'בוודאי ההידור אחרי תוצרת ארץ ישראל יש בו משום חיבוב הארץ… וסיפר לי אחד שאישתו ביקרה ברוסיה הסובייטית אצל קרוביה והביאה איתה שוקולד מארץ ישראל באריזה של אותיות עבריות, והנה הילדים דור שלישי להקומוניזם נישקו את נייר האריזה מתוך אהבה שזהו שוקולדה ונייר ארץ ישראל. ומעתה צא ולמד היאך האהבה לארץ ישראל שקועה עמוק עמוק בלב יהודים ואף בתינוקות שלהם ואף הדור השלישי לקומוניזם שרק שמועה קלושה שמעו על ארץ ישראל הנה הניצוץ הארץ-ישראלי מתעורר בלי משים באופן טבעי גם בליבם של התינוקות. ואם כך הוא האהבה והחיבה לארץ ישראל, בטוחני בעזה"י שגם דור שלישי ורביעי מנדחי ישראל ישובו הנה לרצות אבניה ולחונן עפרה לבניין ולנטיעה לתורה ולתעודה עד כי יבא שילה'.

בפירושו על מסכת שביעית ניתן לעמוד על הביאור המורכב למושג 'גיבורי כוח', הנאמר על שומרי שמיטה. לדבריו, מדובר הן על יהודים שעבדו בשמיטה במסגרת היתר של פיקוח נפש והן על כאלו ששמרו שמיטה ללא עבודות הקרקע.

על אלו שעבדו בשמיטה משום פיקוח נפש, מובא בירושלמי שיש לחזקם ולומר להם 'אישר' (יישר כוח וחיזוק), משום 'שקיימו בזה מצווה גדולה של פיקוח נפש ופשיטא שאומרים אישר על מצווה גדולה כזו שמסרו נפשם על החזקת הישוב בארץ ישראל ועל קיום העם ולא היגרו לחו"ל. ואנו מבינים היום היטב עד כמה היה צודק רבי שמואל בר נחמן שאמר להם אישר בשעתו וברכת העם כולו היום אישר לאלו גבורי כוח עושי דברו שבזכותם קמה לתחיה מדינת ישראל על אדמתו ונזכה עוד להתנחל בארץ ישראל השלימה עפ"י גבולות התורה אמן'.

גם על אלו ששמרו שמיטה ללא הזדקקות לעבודות הקרקע נאמר 'גיבורי כוח', שכן לדברי הרב תמר ההיתר שנתן רבי יהודה הנשיא לעבודות הארץ בשמיטה היה מופנה עבור אנשים שיש להם דוחק כלכלי בלבד, ולא עבור כלל האנשים שעליהם היה לשמור שמיטה והם 'גיבורי כוח': 'ויש להעיר על דוגמא בזמננו שסידרה הרבנות הראשית לישראל מכירת השדות לאינו יהודי בשביעית ועם זה פרסמה מודעה ברור שמי שאין הדבר בשבילו צורך חיוני עליו לקיים מצוות שביעית כראוי ולא ישתמש בקולא זו של מכירה. ויש לשער שכזה היה התירו של רבי'.

א"כ 'גיבורי כוח' הם החקלאים השומרים שמיטה, הן בשביתת השדה והן במקרים מיוחדים בהם התירו חכמים עבודות הארץ במסגרת היתרים ייחודיים.

עקבו אחרינו גם ב-Google News