גופי המודיעין הבינלאומיים מספרים לנו כי צפויה הסלמה בעוצמת התקיפות הרוסיות, עוד מסוף השבוע שחלף. לדבריהם, מתקפה משמעותית על קייב תהיה כבר השבוע, וערים נוספות באוקראינה יסבלו ממכת אש שהן לא חוו עד כה. האסטרטגיה של הרוסים, לפי אותן הערכות, ברורה: קודם לכתוש את הערים באש מרחוק, לייאש את הכוחות ולפגוע במורל של העם האוקראיני, ולאחר מכן להכנס לערים בכלי רכב על מנת לכבוש.
ובעוד שההמתנה לעליית המדרגה הזו נמצאת בעיצומה, קשה להתעלם מהדיווחים בימים האחרונים המספרים על ערוצים שונים בהם מקיימים הצדדים משא ומתן: בשלושת סבבי המו"מ הרשמי בבלארוס, בפסגות מדיניות המבוצעות דרך צד ג' כמו פגישת שרי החוץ של המדינות המתוכננת להתקיים ביום חמישי בטורקיה, וכמובן באמצעות הפגישות הדדיות עם ראש הממשלה נפתלי בנט, שממשיכות להתקיים.
בניגוד לכלי המלחמה הרבים שעושים את דרכם לעבר הערים האוקראיניות, המשא ומתן קפוא וכמעט תקוע במקום. יש כמה דרישות רוסיות, שבמידה וייענו על ידי אוקראיני ייחשב הדבר כהפסד או ככניעה. ויתור רשמי על חצי האי קרים, חבל דונבאס, וצעדים שמשמעותם התרחקות מהמערב נדמים כמוקדי המחלוקת במו"מ, וקשה לראות מי מהצדדים מוותר, או אפילו מתפשר על אחד מהם, שלא לומר על כולם.
רוסיה לא יכולה להרשות לעצמה לחזור לנורמליזציה עם אוקראינה כל עוד אין לה הישג משמעותי או תמונת ניצחון. מנגד, כל הישג משמעותי שכזה, יפגע קשות במורל של העם האוקראיני ובתחושת הצדק ההיסטורי איתה הוא הגיע למלחמה. תקוות הפליטים האוקראינים היא לחזור לביתם באוקראינה הדמוקרטית והריבונית; כל סעיף עליו היא תוותר בעקבות הפלישה הרוסית יבטל את מה שהחזיק את הפליטים עם הראש מעל המים.
ולבסוף, כשאין אור בקצה המנהרה, קשה לראות תרחיש בו לא תהיה הסלמה נוספת. כפי שכתבתי בהתחלה, זה ידוע גם לגופי המודיעין ברחבי העולם, אבל גם למנהיגי רוסיה ואוקראינה. בימים אלו הם עושים חושבים. את ההחלטה שלהם נראה בימים הקרובים, ואם לא יהיו הפתעות – נחזה גם בהשלכות, שיהיו כואבות לכולם.
