accessibility-icon
share-icon
מרגרט תאצ'ר. צילום: שאטרסטוק.
מרגרט תאצ'ר. צילום: שאטרסטוק.

יום האישה הבינלאומי: הנשים שנכנסו לדפי ההיסטוריה | מיוחד

תאיר אלטשולר

תאיר אלטשולר

ה אדר ב' ה'תשפב (08.03.22)

0

like

0

dislike

היום, ה-8 במרץ, מציינים את יום האישה הבינלאומי, שנקרא במקור "יום הפועלות הבינלאומי". בתקווה שיגיע יום ולא יהיה צורך ביום מיוחד על מנת לציין את יום האישה, לבינתיים, הנה רשימה חלקית מאוד של נשים ששווה להכיר, אשר התוו דרך לאחרות ונרשמו בדפי ההיסטוריה


  1. חנה רובינא, "הגברת הראשונה של התאטרון העברי", הייתה שחקנית בעלת כריזמה ונוכחות יוצאת דופן. רובינא נמנתה עם שלושת המייסדים של תאטרון "הבימה במוסקבה – התאטרון העברי המקצועי הראשון, אשר לאחר קוֹם המדינה היה לתאטרון הלאומי של ישראל. אישיותה הדרמטית של רובינא והחיים הסוערים שניהלה הפכו אותה לאייקון תרבותי. רובינא היא כלת פרס ישראל לתאטרון ואבירת מסדר האמנויות והספרות של צרפת.

  2. מרגרט תאצ'ר או בכינויה: "אשת הברזל", בשל היותה כמנהיגה קשוחה, חדה ובלתי מתפשרת. היא האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד ראשת ממשלה באירופה. היא כיהנה כראשת ממשלת בריטניה במשך כמעט 12 שנים. תמכה בליברליזם וכלכלת שוק חופשי וקידמה רפורמות רבות במהלך שלוש תקופות כהונתה אשר שינו דרמטית את מבנה הכלכלה הבריטית מדומיננטיות של איגודים מקצועיים לדומיננטיות של מגזר הפרטי.
  3. פרופסור עדה יונת היא חוקרת ישראלית, כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009. הפרס הוענק לה על פענוח מבנהו ופעולתו של "הריבוזום" – אברון קטנטן שאחראי על יצירת חלבונים בתא החי. על המחקר שזיכה אותה בנובל היא החלה לעבוד כשהייתה מדענית צעירה, עוד בשנות ה-70. בקהילה המדעית אמרו לא מעט כי אין לה הרבה סיכויים להצליח, אבל יונת לא נכנעה והצליחה.
maximize-image
images-count2+
פרופ' עדה יונת. צילום: שאטרסטוק.
  1. ולנטינה טרשקובה מרוסיה, היא האישה הראשונה שהגיעה לחלל. בשנת 1963 טסה בחללית ווסטוק 6. היא שהתה קרוב ל-71 שעות במסלול סביב כדור הארץ, יותר מהזמן הכולל של כל האסטרונאוטים האמריקאים שהגיעו לחלל עד אותה עת.
maximize-image
images-count2+
אמיליה ארהארט. צילום: שאטרסטוק
  1. אמיליה ארהארט האמריקאית היא האישה שאוחזת בתואר הטייסת הראשונה שטסה טיסת סולו מעל האוקיינוס האטלנטי בשנת 1928. ארהארט קבעה שיאי טיסה רבים נוספים וכתבה ספרים רבים על מסעותיה שהפכו לרבי מכר. היא נעלמה בנסיבות לא ברורות באזור האוקיינוס השקט שם אבד איתה הקשר כאשר היא ניסתה להקיף את העולם בשנת 1937. ארה"ב הוציאה כספים רבים על מנת למצוא את ארהארט אך ללא הצלחה.
  2. הנרייטה סאלד היא אחת הדמויות המרכזיות המזוהות עם פעילות ציבורית נשית במאה ה-20. אישה שאפתנית, אוטודידקטית ויזמת, שידעה לחלום בגדול, ועבדה קשה כדי להשיג את מטרותיה. סאלד ייסדה את "ההסתדרות הציונית הדסה" שהייתה תחילתה של מערכת הבריאות בישראל, עוד טרם קום המדינה. כמו גם, סאלד ניהלה את "עליית הנוער", ובֿניהולה עלו לארץ ישראל עשרות אלפי צעירים יהודים מרחבי העולם לארץ ישראל.
maximize-image
images-count2+
רות ביידר גינסבורג. צילום: שאטרסטוק.
  1. רות בֵּיידֶר גינסבורג, הייתה משפטנית יהודייה-אמריקאית, שכיהנה כשופטת בית המשפט העליון של ארצות הברית מאז שמונתה על ידי הנשיא ביל קלינטון באוגוסט 1993 ועד לפטירתה בשנת 2020. היא הייתה האישה השנייה שכיהנה בבית המשפט העליון. הייתה ממייסדות פרויקט הנשים של האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות, שימשה כעורכת דין במספר תיקים שהגיעו לבית המשפט העליון וכיהנה כשופטת בבית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה.
  2. אליזבת בלקוול הייתה פעילת זכויות אדם והאישה הראשונה אשר הוסמכה לרפואה בארצות הברית וכן הראשונה אשר נרשמה בפנקס הרופאים המוסמכים בבריטניה. בלקוול הייתה חלוצה בקידום השתלבותן של נשים בענף הרפואה בארצות הברית ובבריטניה ופעילה בארגונים לקידום זכויות ומעמד הנשים.
  3. רוזה לואיז פארקס הייתה אפרו-אמריקאית פעילה בתנועה לזכויות האזרח, תושבת העיר מונטוגומרי באלבמה. התפרסמה בשל סירובה בשנת 1955 לפנות את כיסאה באוטובוס לאדם לבן. סירוב זה הוביל למעצרה ולהעמדתה לדין. הדבר הוביל, בעזרתו של מרטין לותר קינג, לחרם האוטובוסים של מונטגומרי, ולקביעת בית המשפט העליון של ארצות הברית שחוקי ההפרדה הגזעית נוגדים את החוקה. בעקבות כך בוטל החוק המקומי שחייב הפרדה בין הגזעים בתחבורה הציבורית.

  4. ג'נט רנקין הייתה פוליטיקאית אמריקאית מהמפלגה הרפובליקנית, פעילה פמיניסטית ופציפיסטית והאישה הראשונה שכיהנה בקונגרס ארצות הברית. רנקין עמדה מאחורי חוק מתן זכות ההצבעה לנשים, שהפך לתיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית. היא תמכה בשוויון מגדרי וזכויות האזרח לאורח כל קריירה שלה שהשתרעה על פני יותר משישה עשורים.
  5. לאה גולדברג הייתה מהמשוררים העבריים הידועים והחשובים ביותר בעת החדשה, סופרת מבוגרים וילדים, מתרגמת, מבקרת, ציירת וחוקרת ספרות, עיתונאית ומבקרת תרבות, כלת פרס ישראל לספרות לשנת 1970. פרופסור לספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. גולדברג כתבה עבור העיתונים "במחנה", "דבר", "על המשמר" ו"משמר לילדים", ונמנתה עם עורכי "דבר לילדים". היא ערכה את "אורות קטנים", עיתון לילדי יהדות התפוצות, ופרסמה שירים רבים בעיתון "דבר". בין שיריה המוכרים: "משירי ארץ אהבתי", "נפרדנו כך", "לא זה היום", "האמנם", "זה מכבר", ימים לבנים" ועוד רבים. כיום, פנייה מופיעות על שטר המאה של השקל החדש. גולדברג נפטרה בשנת 1970.
עקבו אחרינו גם ב-Google News