במהלך הדיון קרא יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר לנציגי הממשלה להגדיל משמעותית את הסיוע לאזרחים השבים: "התחושה שאתם לא מבינים את האירוע, כל מי שיוצא מאוקראינה הוא פליט"
בנוסף הוצגה תוכנית לשילוב סטודנטים ישראלים ולא ישראלים שלמדו באוקראינה, מצד נשיא אוניברסיטת בן-גוריון. יו"ר הוועדה קרא ליתר המוסדות לקחת חלק בתוכנית, וכן קרא למוסדות לשלב סטודנטים שעמדו לסיים את לימודי הרפואה באוקראינה, בבתי הספר לרפואה בישראל.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר פתח את הדיון: "יש הרבה סוגיות הקשורות לסוגים שונים של פליטים, אם זה זכאי חוק השבות, אם זה פליטים שאינם זכאי חוק השבות שגם סביבם מנסים לגבש מדיניות הגירה חדשה, ויש גם ישראלים שחוזרים מאוקראינה – המשפחות שחוזרות משם אחרי תקופה כזו או אחרת של מחייה שם, כל אחת והסיבות שלה.
החלק השני זה סטודנטים וסטודנטיות שלומדים שם במגוון פקולטות וגם להם יש לראות איך נותנים פתרונות. כל מי שחוזר מאוקראינה לא משנה על רקע מה, חוזר כפליט, אלה אנשים שעוזבים את כל מה שהיה להם וחוזרים לפה. לכן ההתייחסות צריכה להיות זהה", אמר קושניר.
1+הוא הוסיף: "אני מבקש גם ממשרד הקליטה, גם מביטוח לאומי, לייצר פתרון הוליסטים לאותם תושבים, ולסטודנטים לדואג שיוכלו להמשיך את הלימודים פה בארץ, לפחות לתקופת ביניים עד שנדע מה קורה באוקראינה. כל מי שלומד שם, ללא הבדל דת גזע ומין, צריך לקבל מענה".
הסיוע לפליטים מאוקראינה: דמי ביטוח בריאות
נציגי משרד הקליטה ציינו כי ישנם כ-60 אלף עולים מאוקראינה שעזבו את ישראל במהלך השנים, אך לא ידוע כמה מהם חזרו לארץ מוצאם.
עוד ציינו במשרד כי ישולמו דמי פדיון ביטוח בריאות לתושבים חוזרים, על מנת שאלה לא יחויבו בתקופת המתנה בת 6 חודשים כנהוג בשגרה, או לשלם עבור ביטוח בתקופה זו מכספים. יו"ר הוועדה דרש על רקע כך שלא יוצר מצב בו החוזרים יחויבו בתשלום ויקבלו החזר, אלא כי התשלום יוסדר בין משרדי הממשלה.
עוד עלה כי מצד משרד האוצר עלתה אפשרות כי דמי פדיון ביטוח הבריאות יהוו חלק מחוב עתידי של התושבים החוזרים, ויו"ר הוועדה הדגיש כי הדבר איננו מקובל: "אתם לא מבינים את האירוע, הגיעו הרבה מאוד ישראלים מאוקראינה, אתם בפלנטה אחרת, אין לכם נתונים ואתם לא מוכנים לבחון במהירות מצב שלאנשים האלה שהגיעו לארץ, לא יהיה חוב עתידי בביטוח לאומי". במשרד האוצר ציינו כי הם מבינים את חשיבות ביטוח הבריאות, וכי הם בוחנים את המנגנון הנכון ביותר ליישם זאת.
סטונדטים מאוקראינה יוכלו להמשיך את התואר בארץ
בהמשך עסק הדיון בסטודנטים הישראלים הלומדים באוקראינה, יו"ר הוועדה ציין לעניין כך כי "מבחינת המשמעות הכלכלית אני מניח שלרובם יש משפחות ולאן לחזור, אבל הסוגיה היותר אקוטית זה המשך הלימודים שלהם. פנה אלי נשיא אונ' בן גוריון עם יוזמה ברוכה בנושא".
1+נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' דניאל חיימוביץ, ציין כי לעמדת האקדמיה בישראל "יש לנו חובה מוסרית למצוא פתרונות לסטודנטים שהוגלו מהלימודים שלהם". לעניין הסטודנטים הישראלים ציין כי רובם לומדים רפואה ואין מקום לשלבם בפקולטות ללימודי הרפואה בישראל, ולכן הכוונה היא למצוא פתרונות במסלולים מקבילים על מנת שיוכלו לצבור נקודות זכות להמשך לימודיהם, כשיוכלו לחזור לאוקראינה, וכך הכוונה לשלבם בלימודי רוקחות ובמסלולים דומים.
בנוסף, ציין כי לגבי סטודנטים אוקראינים, יהודים ולא יהודים שאינם לומדים רפואה, "אנחנו מוכנים לקלוט כבר מחר, כל האוניברסיטאות פתחו כל מיני תוכניות שיוכלו לאפשר את זה", בנוסף התייחס פרופ' חיימוביץ כי פנו אליו גם מס' מדענים ברמה עולמית שרוצים להגר מאוקראינה ורוסיה, "כאן האקדמיה יכולה לקלוט אותם גם עבורם, וגם עבור האקדמיה בישראל".
יחד עם זאת עלה כי לצורך קליטת מדענים יש צורך בתקצוב ותקנים. בנוסף קרא יו"ר הוועדה לבחון "החייאה" מחדש של הפרויקט למדענים עולים שפעל בעבר במשרד הקליטה, ובמשרד הקליטה ציינו כי ישנה פעילות בנושא, וכי הנושא יבחן.
