הדיווחים מאוקראינה החלו להגיע. לפי אחד מהם, שיירת המשוריינים הענקית שבאה מרוסיה לקייב, התגברה על חלק מהמכשולים הטכניים והתקדמה מעט, בין השאר בחסות ערפל שמנע את זיהויה בתמונות לוויין.
במקביל, דיווח אוקראיני אחר טען כי רוסיה החלה לפרוס סוללות של טילים בליסטיים שונים, עם מטרה ברורה: עיר הבירה של אוקראינה.
זאת, לאחר סוף שבוע רגוע באופן יחסי, שכלל קרבות בכל הזירות, והפסקת אש שלא יושמה במלואה. חוץ מפרברי קייב, ביניהם העיר אירפין, שם היא אכן קוימה; מאות אלפי נשים וילדים נסו על נפשם, וברקע נדמה היה שהצבא הרוסי מנצל את הרגיעה על מנת להתקדם עוד קצת לעבר קייב.
הערים בוצ׳ה ואירפין, פרברי קייב מצפון מערב, כבר חוו תקיפות רוסיות עצימות במיוחד. לפי הערכות גופי מודיעין בינלאומי, ההתקדמות הרוסית תהיה דרכן – והשטח כבר מפולס.

איך זה יקרה? מוקדם לדעת. הרבה אש תהיה שם. אווירית, שריון, גם אש רובים. כששיירת הענק תגיע לפאתי העיר, תהיה זו בשורה לרוסים. גם כשמערכות ההגנה האווירית האוקראיניות ינוטרלו לגמרי.
וכשהקולות האלו נשמעים ברקע, תושבי העיר לא יושבים בחיבוק ידיים: שקי חול מולאו, ביצורים נבנו וגשרים נהרסו. הכל, מתוך מטרה ברורה: ״לא לצאת מכאן עד שהצבא הרוסי כבר לא בשטח שלנו״, כפי שאומר לי בשיחת טלפון אולכסנדר, תושב העיר.
״בסופו של דבר, ייתכן וקייב תהרס״ הוא מוסיף. ״אבל הסיסמא שלנו היא שלא משנה מה יקרה, היא לא תיכבש. בטח לא על ידי הרוסים״
