אתמול בבוקר פרסם הפרשן הפוליטי יעקב ברדוגו, שיאיר לפיד ונפתלי בנט חוששים שאילת שקד לא תאפשר את קיום הרוטציה עם לפיד, ועל כן הציעו לה לכהן כיושבת ראש הסוכנות היהודית בתמורה לפרישתה מהכנסת.
בניגוד לפרסומים מהעבר, נפתלי בנט יעשה הכל בשביל קיום הרוטציה, ולמעשה הוא מחויב לה אף יותר מלפיד עצמו. בנט לא טיפש ויודע טוב מאוד שהסיכויים שלו לשוב לזירה הפוליטית בממשלה הבאה נמוכים עד לא קיימים. הפלת הממשלה לפני הזמן משמעותה יציאה מהחיים הפוליטיים מוקדם יותר. קיום הרוטציה לעומת זאת יבטיח לו שנתיים נוספות בתפקיד משפיע כשר הפנים וראש ממשלה חליפי, שנתיים נוספות בפוליטיקה.
1+גם בני גנץ לא יהיה זה שיפיל את הממשלה. לאחר משבר לא פשוט בני גנץ התאושש, וכמו עוף החול קם לתחייה והביא להישג יפה של שמונה מנדטים, מספר דומה למספר המנדטים שניבאו לו הסקרים אי אז ב-2018 כשהקים את המפלגה – טרם התאחד עם שני הרמטכ"לים ולפיד. מאז הוא נוהג בזהירות ומזגזג בלוליינות בין הסערות הקואליציוניות. וכן, בני גנץ יודע שבקרב מרבית מקהל מצביעיו הפלת הממשלה תזקף לחובתו ולא לזכותו.
ויש לו הרבה מה להפסיד. מלבד מספר המנדטים שעשוי להצטמק בצורה משמעותית עד כדי מחיקה של המפלגה, בני גנץ יודע שיש לו סיכויים לא רעים בכלל להיות ראש הממשלה הבא. הוא היחיד שיכול היום להצטרף גם לממשלתו של לפיד וגם לממשלתו של נתניהו, ויחד עם תשעת המנדטים שמנבאים לו הסקרים הוא הופך ללשון המאזניים בכל ממשלה שתקום. מימין ומשמאל. את הצטרפותו הוא יתנה ברוטציה כשהוא בראש, וסביר להניח שהוא גם יקבל. משני הצדדים. עד אז הוא ישב בשקט ויתכנן את צעדיו. הפלת הממשלה לא באה בחשבון מבחינתו.
1+גם שאר מרכיבי הקואליציה לא ימהרו להפיל את הממשלה. ודאי שלא מרב מיכאלי, מנסור עבאס או ניצן הורוביץ שרק מחכים לרגע שבו לפיד יקבל את ראשות הממשלה, וגם לא גדעון סער שיודע שיום הפלת הממשלה הוא יומו האחרון ככל הנראה בפוליטיקה הישראלית. גם ליברמן שחושש ובצדק מחזרה לספסלי האופוזיציה לא יפיל את הממשלה.
נשארה זו אילת שקד שעד לרגע הקמת הממשלה חוזרה על ידי מפלגות הימין בהצעות מרחיקות לכת. בשונה מבנט, היא לא קיבלה את ראשות הממשלה. את התפקיד שהיא ממלאת עכשיו, היא תוכל למלא גם בממשלת ימין נוחה יותר, וגם היא יודעת שבמצב הנוכחי ימיה בכנסת ספורים. אלא אם היא תעשה מעשה.
אם שקד תפיל את הממשלה בתואנה ימנית כלשהי, אנשי הימין יסלחו לה על הכל ויקבלו אותה חזרה אליהם בתשואות כפיים. היא לא תעשה את זה כל עוד נפתלי בנט בראשות הממשלה, אבל ככל שיום ה-27.08.23, היום בו לפיד יקבל את השלטון – יתקרב, היא תחתור לשם יותר ויותר ובכך תקנה את עולמה.
והאמת היא שגם לפיד יודע את זה. למעשה, מהרגע הראשון הוא ידע שאת ראשות הממשלה הוא לא יקבל. בעוד מפלגת ימינה עם 6 מנדטים קיבלה את ראשות הממשלה, 2 תפקידי שרים ויו"ר הקואליציה, תקווה חדשה עם 6 מנדטים קיבלה 4 תפקידי שרים ואת תפקיד יו"ר הכנסת וכחול לבן על שבעת מנדטיה לקחה 4 תפקידי שר גם היא, יש עתיד, המפלגה הגדולה ביותר בקואליציה הסתפקה בשבעה תפקידי שרים בלבד, רובם במשרדים נטולי השפעה וכוח.
כי בבוא הזמן ומערכת הבחירות לכנסת ה-25 תצא לדרך, והמצביעים יטענו, ובצדק, על ההתפרעות המוגזמת במשרדי הממשלה ועל החגיגה הנורווגית, יהיה זה יאיר לפיד היחיד שיוכל לומר "כשר אני. אני, כראש המפלגה הגדולה ביותר, הסתפקתי בהכי קצת תפקידים ביחס לכוחי האלקטורלי", וינקה את עצמו מהאשמת המצביעים.
ושקד? היא עדיין מנסה לרקוד על שתי החתונות. לא מייצרת משברים קואליציוניים מחד, אבל דואגת לתדרך מאחורי הגב ולשחרר הקלטות מאידך. נטועה עמוק בממשלה, אבל ממשיכה לנסות ולשדר ימניות. היא יודעת שלא קונים את זה, אבל זה מה שיכשיר לה את הקרקע למהלך הסופי.
