לאחרונה נכתבו טענות כלפי המכתבים והחוברת שפורסמו ביחס לפסיקותיו ועמדותיו של הרב אליעזר מלמד. כמי שהיה שותף בהוצאת החוברת והמכתבים לאור, רציתי להתייחס לטענות השונות ולברר את הדברים כהווייתם. יקרא הציבור וישפוט.
הטענות כנגד מכתבי הרבנים
יש שחוזרים פעם אחר פעם על המנטרה שהרבנים חזרו בהם מחתימתם נגד הרב מלמד, ויש אף מי שכתב ש"הרבה רבנים חזרו בהם". אך האמת היא שאין "הרבה רבנים" שחזרו בהם, ואין אפילו רב אחד (אחד!) שחזר בו. אנשי הרב מלמד פרסמו ששלושה רבנים חזרו בהם, אך האמת היא שמשני רבנים הוצאו הדברים במרמה וסולפו ע"י תלמיד של הרב מלמד, והרב השלישי התרעם רק על האופן בו פורסמו הדברים בתקשורת, אך הודיע לתלמידיו שהוא נשאר בהתנגדותו החריפה לדרכו של הרב אליעזר מלמד. כל המעונין וחפץ בבירור הדברים לאמיתתם יכול לבדוק את זה ישירות מול הרבנים שפורסם שכביכול חזרו בהם.
כמה מילים להבהרת העניין – קבוצת רבנים ואני בתוכם נפגשה עם כ-150 רבנים. עם כולם דובר אך ורק על הרב אליעזר מלמד, ולא על רב אחר, והוצגו להם פסקי הלכות ועמדות ציבוריות של הרב מלמד ולא של שום רב אחר. כל הרבנים שנפגשנו עימם (למעט שני רבנים) הביעו את זעזועם מפסקיו המחודשים של הרב מלמד. מתוך כל הרבנים האלו, חלקם בחרו משיקולים שונים שלא להביע בפרהסיא את התנגדותם, חלקם חתמו על המכתב שנוסח ע"י הרב דב ליאור שליט"א המתייחס באופן ישיר לרב מלמד, וחלקם בחרו שלא לצאת נגד הרב מלמד ישירות, אלא במרומז, ולכן העדיפו לחתום על המכתב שנוסח ע"י הרב יעקב אריאל שליט"א. ראוי שאנשי הר ברכה יפנימו ששקר שחוזרים עליו כמה פעמים לא הופך לאמת.
הביקורת שהוצגה כלפי החוברת: "מסורת הפסיקה בישראל"
השבוע פורסם ברשתות החברתיות מאמר שכתב רפאל ג'אן, איש הייטק תושב הר ברכה. בנוסף לטענות הממוחזרות על חזרת הרבנים כביכול מחתימתם, הוא מוסיף וטוען על החוברת שעוסקת בעניינו של הרב אליעזר מלמד, כי "החוברת שפורסמה גרמה לי להאמין, שיש מישהו שמנסה להבעיר את המחלוקת הזו, וכשאין לו בסיס אז הוא ממציא יש מאין".
לדבריו "ציפיתי לטענות הלכתיות ושקלא וטריא עמוקים, אבל לא מצאתי את מבוקשי. החוברת ערוכה בצורה כזו שהיא מנסה לגרום לקוראים לחשוב משהו אחר מהמציאות ולא באמת להראות את הדברים כהווייתם. נתחיל עם דוגמאות כדי להמחיש את הדברים".
בכירי הרבנים במכתב חריף נגד הרב מלמד: "בדה דברים מליבו"
הטענות כלפי הרב מלמד המוזכרות בחוברת
לאורך החוברת מובאות כ-30 טענות על התנהלותו של הרב מלמד בתחומים רבים ומגוונים, ולפני שאדון בדברי רפאל ג'אן אסכם את הטענות העיקריות כלפי הרב מלמד:
- לדעת רבנים רבים, ובראשם הרב יעקב אריאל שליט"א והרב דוב ליאור שליט"א, בספרי פניני הלכה יש פסקים בניגוד למסורת הפסיקה המקובלת, ובפרט בספרים החדשים.
- לדעת רבנים גדולים ורבים החתומים על מכתב בעניין, הרב מלמד נפגש עם רפורמים בניגוד למקובל בקרב רבני ישראל, ובכך נותן להם מעין הכרה בדרכם כזרם נוסף ביהדות.
- הרב מלמד מתיר לקבל תרומות מנוצרים, ונותן להם חניה בקרקע, ובכך הוא גורם להרבות עבודה זרה בארצנו.
- הרב מלמד מגבה את כיפוף רוב רבני ישראל, בתמיכתו ברפורמת הכשרות וברפורמת הגיור של מתן כהנא, כנגד הרבנים הראשיים לישראל ורוב מוחלט של רבני הציונות הדתית.
- הרב מלמד מפרסם בעיתון דברים שהצנעה יפה להם, ובכך פוגע ברגשות הצניעות של הנשים, ובטהרתם של בני הנוער.
- הרב מלמד פוסק בחלק מפסקיו בניגוד לשולחן ערוך, לעיתים גם בחוסר מיומנות ובחוסר אחריות, מתעלם ממקורות, משתמש בהם בצורה לקויה ומעלה סברות שאינן עומדות במבחן.
- הרב מלמד עבר שינוי מהותי בתוך כמה שנים באופן חריג וחסר תקדים בעולם הרבנות.
הטענות כלפי החוברת
אל מול כל הטענות הקשות האלה, יצא רפאל ג'אן עם כמה טענות על החוברת, שלדעתו הן כנראה כל כך חזקות, שדי בהן כדי להחליט שאין ממש בכל הכתוב בחוברת. לתועלת הקוראים אציג חלק מטענותיו של רפאל ג'אן ולעומת דבריו את האמת כפי שהיא:
א. לדברי רפאל ג'אן, החוברת מאשימה את הרב מלמד בקבלת תרומות מנוצרים, אך הרב מלמד הרי הצהיר שכיוון שהוא בעד קבלת תרומות כאלה באופן עקרוני, הוא אינו מקבל מהם תרומות לישיבה, וגם ביישוב נמנעים מכך בהדרכתו.
על דבריו אלה יש להשיב – כל המוסיף גורע. כי האמת היא שבחוברת כלל לא כתוב שהרב מלמד מקבל תרומות מנוצרים, אלא רק שהוא התיר זאת, וכנגד ההיתר הזה נכתב שלוש פעמים בחוברת. אני רוצה לקוות שההוספה שהוסיף רפאל ג'אן כדי לנגח את החוברת, נעשתה בתום לב.
אגב, ביחס לשאלה האם אכן בישיבת הר ברכה נמנעים מלקבל תרומות מנוצרים, כדאי לברר זאת שוב, משום שהצהרת ההימנעות מלקבל מהם תרומות נכתבה ע"י הרב מלמד בשנת תשע"ד, אך בשלב כלשהו, כנראה שלוש שנים מאוחר יותר, פורסם ע"י כתב "הארץ" שישיבת הר ברכה קיבלה מנוצרים אוונגליסטים בארה"ב 250,000 דולר. מקווה שכתב "הארץ" טועה, מצפה להבהרות.
ב. לדברי רפאל ג'אן אין מה לטעון על הרב מלמד בעניין הרפורמים, שהרי הוא כבר הסביר את עמדתו, ויש רבנים נוספים שסוברים כמוהו.
על דבריו אלה יש לשאול – מה בכך שהרב מלמד הסביר? חייבים לקבל את הסבריו? וחייבים לקבל את דברי הרבנים המסכימים איתו? האמת היא שכל הרואה את הסבריו של הרב מלמד בעניין הרפורמים רואה שהם מופרכים, ועל כך אכן נכתב בחוברת כמה פעמים, ובנוסף, רוב ככל רבני ישראל חולקים על הרב מלמד ועל הסוברים כמוהו בעניין זה.
ג. לדברי רפאל ג'אן הטענות על פניני הלכה הן רק על כמה הלכות בספר טהרת המשפחה, ומכאן שאין טענות על שאר הספרים, וגם ביחס לספר זה הרי זו מחלוקת ככל מחלוקת אחרת בבית המדרש.
האמת היא שבספר טהרת המשפחה יש עשרות טעויות בפסיקה, חלקן חמורות מאד, עד כדי שאפילו בישיבת בית אל של הרב זלמן מלמד שליט"א יש מדריכי חתנים שמסתייגים מהספר. מלבד זאת, אמנם במכתב הרבנים בפתח החוברת הוזכר רק ספר טהרת המשפחה, אבל ככתוב בחוברת יש טענות רבות על כלל הספרים, ולאורך החוברת הובאו כ-20 דוגמאות לטעויות בהלכה בכלל ספרי פניני הלכה. כאמור, רמת החריגה של הרב מלמד בפסקיו חורגת מגבולות השיח המקובל בבתי המדרש, וזו הסיבה שגרמה לרבנים לצאת כנגד ספריו ופסקיו.
הרב יעקב אריאל מתייחס לפרשה
ד. כותב רפאל ג'אן "אני מכיר די טוב את פניני הלכה, ואני יודע שכתובים שם דברים מבוססים מאוד (אני קורא גם את ההערות ולפעמים גם את ההרחבות), וכשאני רואה טענות שהרב מלמד כתב משהו בלי להתייחס לפוסקים חשובים זה נשמע לי לא הגיוני".
ובכן, הרי הכותב בעצמו מעיד על עצמו שהוא איש הייטק ואינו תלמיד חכם. אז אולי את פניני הלכה הוא מכיר, אבל האם זה אומר שהוא מכיר את שיטות כל הפוסקים שהיו צריכות להיות מוזכרות ולא הוזכרו בפניני הלכה? הוא כל כך חריף ובקי? ולאן הגענו? עד כדי כך איבדנו פרופורציות? עשרות רבנים, ובהם מגדולי הדור, טוענים שיש בעיות קשות מאד בפניני הלכה, ואיש הייטק יכריע את כולם? מישהו שמע את כל הרבנים הנ"ל מביעים עמדה מקצועית בענייני הייטק? למה בתורה כולם חושבים שהם מבינים כמו, ואפילו יותר, מכל גדולי הרבנים?
ה. כותב רפאל ג'אן: "בעמוד 17 בחוברת יש את הטענה הבאה נגד פסיקת הרב מלמד בעניין ברכת "שככה לו בעולמו": "ב. משום מה הוא מתעלם לחלוטין מדברי החיי אדם בכלל ס"ג, והמשנה ברורה ס"ק ל"ב, הפוסקים שכיום אין מברכים ברכה זו כלל." והנה הוא מצא שדעות אלו דווקא כן הוזכרו בכרך ההרחבות, ומוסיף "אני לא מבין איך אפשר לכתוב בצורה כל כך נחרצת שהוא התעלם מהם לחלוטין?". ומכך הוא מסיק שכמו שהדוגמה הזו מוטעית, כך גם כל עניינה של החוברת הוא להשמיץ ללא סיבה.
ובכן, אכן הרב מלמד באמת מזכיר את החיי אדם והמשנה ברורה (ולא רק בהרחבות אלא גם בגוף הספר עצמו, פניני הלכה ברכות טו, יג הערה 9) אבל הבעיה חמורה הרבה יותר, כי הוא אמנם לא מתעלם מדבריהם של החיי אדם והמשנה ברורה, אבל הוא מתעלם לחלוטין מדעתם! מביא את דבריהם, ומבטל אותם במילים "רבים נהגו שלא לברך ברכה זו (עי’ ח”א סג, א; שעה”צ רכה, לג), אבל אף פוסק לא קם לבטל ברכה זו מן העולם", כאילו שהחיי אדם והמשנה ברורה הם רק עיתונאים שבאו לדווח לנו מה אנשים נוהגים לברך או לא לברך.
האמת היא, שלדעת החיי אדם והמשנה ברורה בנסיבות ימינו אין לברך את הברכה הזו, אבל מי הם החיי אדם והמשנה ברורה אל מול הרב אליעזר מלמד?
אז במקום שרפאל ג'אן יתקומם על כך שהרב מלמד מתעלם ביודעין מדעתם של החיי אדם והמשנה ברורה, ורואה את עצמו מוסמך יותר מהם, הוא ממהר להודיע לכולנו שהוא בדק ומצא טעות בקלות, ושכל החוברת נכתבה ללא ביסוס, והטענות הומצאו יש מאין.
אינני יודע אם הנקודות שציין רפאל ג'אן נכתבו בטעות, או שהן הטעייה מכוונת. לצערי, אחרי שאנשי הרב מלמד הטעו את הציבור שכביכול יש רבנים שחזרו בהם, כבר קשה לי לדעת מה בנעשה בתום לב ומה נעשה בזדון. רק שאלה אחת יש לי לשאול את הכותב ואת אנשי הר ברכה: האם אין פה מקום לחשבון נפש? כל כך הרבה רבנים, מגדולי הדור, סלתה ושמנה של הציונות הדתית ושל עולם הרבנות בכלל, מעלים כל כך הרבה טענות קשות, ואתם מפטירים כאשתקד? הרב אליעזר מלמד באמת כל כך גדול עד שהוא צודק יותר מכל גדולי וזקני הרבנים? מדוע הוא זכה מכם לאשראי כל כך בלתי מוגבל?
הרב מתניה אריאל הוא ראש ישיבת "דרך חיים", ומעורכי החוברת "מסורת הפסיקה"
