accessibility-icon
share-icon
דגל אירן, אילוסטרציה, צילום: shutterstock
דגל אירן, אילוסטרציה, צילום: shutterstock

המלחמה באוקראינה והסכם הגרעין: מדינות ערב מחשבות מסלול מחדש

יצחק אבוחצירא

יצחק אבוחצירא

ל אדר א' ה'תשפב (03.03.22)

0

like

0

dislike

האמירויות: "יחסינו עם ארה"ב עוברים מבחן" ● פרשנים במפרץ: האם ישראל תפעל בקרוב נגד מתקני הגרעין? ● הפרשנות בעולם הערבי


המלחמה באירופה והסכם והגרעין המתגבש, לצד נסיגת ארצות הברית מהמזרח התיכון מאיצים במדינות ערב לעדכן את עמדותיהן כלפי ארה"ב ואיראן ולהבטיח את עתידן לצד הגורם החזק באזור. כמו בישראל, גם עיניהם של שליטים ערביים במזרח התיכון כולו נשואות כעת למשא ומתן המתקדם בווינה לקראת חתימה.

מאמרי פרשנות ערביים מעלים את החשש מהאפשרות שאיראן תמצא את עצמה חופשית בסוריה בשל הפניית תשומת הלב של רוסיה למקומות אחרים ואף תוכל לנצל את חולשת ארה"ב להשגת הסכם גרעין נוח. אחדים כבר קוראים למדינות המזרח התיכון לבחון את עמדותיהן מחדש לאור הסכסוך באוקראינה.

maximize-image
images-count4+
רמטכ"ל צבא איראן, מוחמד בכרי. צילום: רויטרס

העיתון "אל אח'באר" הלבנוני קבע לפני מספר ימים כי "איראן מנצלת את המלחמה באוקראינה כדי לחלץ ויתורים בוינה בעניין הסכם הגרעין". העיתון דיווח כי השיחות בוינה נמצאות בשלב קריטי וכי הצדדים נמצאים בנקודה הקרובה ביותר אי פעם להסכם חדש והוסיף, כי איראן דורשת כעת ויתורים גם בשאלת היקף הסנקציות שיש להסיר ודורשת להסירן גם מעל משמרות המהפכה. גם האתר "נור ניוז", המקורב לשלטון האיראני קבע, כי הצדדים קרובים מאוד להסכם כשם שהם קרובים גם, מהצד השני, למבוי סתום.

כעת מדגישים מאמרי מערכת בעולם הערבי את הצורך של מדינות אלו לעצב מחדש את מערכת יחסיהן מול איראן, שעלולה להפוך בקרוב למדינה גרעינית. סעודיה והאמירויות מקיימות הידברות עם האיראנים מזה חודשים, בצל המדיניות הבלתי יציבה מצד ארצות הברית.

maximize-image
images-count4+
השיחות בוינה. צילום: רויטרס

מאז פרץ המשבר באוקראינה מנסות מדינות ערב הסוניות המתונות "לתמרן בין האינטרסים" שלהן במערב לבין אלו שברוסיה "ולהישאר על הגדר". תהליך זה מתגבר בצל הספק והביקורת ההולכים וגוברים על מדיניותו של נשיא ארצות הברית במזרח התיכון ובעיקר בשל העדפת הדיפלומטיה כלפי האיראנים. גם בריחתו מאפגניסטן והתגובות החלשות מול המתקפות של החות'ים מתימן לעבר סעודיה והאמירויות מדגישים בעיני מדינות ערב את הצורך באסטרטגיה חדשה ומעודכנת.

בהצבעה שנערכה אתמול בעצרת הכללית של האו"מ הצטרפו מצרים וסעודיה להחלטת הגינוי נגד פוטין בעוד שסוריה התנגדה. אלג'יר, סודן, עיראק ואיראן נמנעו. אבל איחוד האמירויות נמנעה עד כה מלגנות את צעדיה של רוסיה במועצת הביטחון של האו"מ ועוררה כעס ואכזבה מצד ארצות הברית. ברקע לכך עומד שיתוף הפעולה בין האמירויות והסעודים לרוסיה, בתחומי האנרגיה בעיקר.


צפו בכתבה ששודרה במהדורה המרכזית של 'עכשיו 14'

המחלוקת בעקבות ההימנעות מההצבעה מצד האמירויות, פעמיים בתוך מספר ימים, כמו גם הדאגה במזרח התיכון מעמדותיה של ארצות הברית כלפי המשבר באירופה מצאו ביטוי משמעותי בדבריו של יוסף עתיבה, שגריר האמירויות בארצות הברית, שאמר "יחסינו עם ארצות הברית עוברים כעת מבחן".

עיתונים במפרץ מרחיבים בעניין זה ומציינים את שיחת הטלפון בין מחמד בן זאיד, שליט האמירויות, לפוטין, כי לרוסיה הזכות להגן על עצמה.

הישיבה על הגדר מצאה ביטוי גם בכנס של הליגה הערבית בשבוע שעבר, בו הסתפקו מדינות ערב בקריאה לפתרון דיפלומטי למשבר באוקראינה ובהודעות שהוציאו המדינות הערביות הן הסתפקו בהבעת דאגה מהמצב, מבלי לנקוט בעמדה ברורה יותר.

העיתון "אל נהאר אל ערבי" קובע "ההתנתקות האמריקאית ממדינות המפרץ החשובות ומישראל נובעת משורת טעויות מצטברות מאז הגעתו של ביידן לבית הלבן. ארצות הברית של אובמה קמה לתחייה על ידי ביידן והיא שמאפשרת למוסקבה להפוך לשחקן המרכזי במזרח התיכון והיא שמעניקה לזרועות האיראניות כוח מכריע באזור".

maximize-image
images-count4+
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. צילום: רויטרס

במזרח התיכון ובאירופה ממתינים גם לראות כיצד תנהג טורקיה, החברה בנאט"ו, נוכח תוצאות המשבר בין רוסיה למדינות המערב. טורקיה, לפי שעה, מתמרנת גם היא בין האינטרסים המנוגדים שלה. מצד אחד, פונה ארדואן בחודשים האחרונים להיפתח כלפי המערב ולפיכך גם הסכים למתוח ביקורת על פלישת רוסיה לאוקראינה.

טורקיה גם הכריזה כי היא סוגרת את המצרים בים השחור אך לפי שעה, היא שומרת על האינטרסים שלה ברוסיה ולא סגרה את השמיים בפני המטוסים הרוסיים. טורקיה, שרכשה את מערכת ההגנה S 400 מהרוסים והכעיסה את המערב, היא גם מהצרכניות הגדולות ביותר של הגז הרוסי.

מצד שני, מחזיקה רוסיה שורת אינטרסים גם מול אוקראינה, שקנתה ממנה מל"טים ומקיימת איתה מערכת סחר חופשי בשווי 5 מיליארד דולר בשנה.

הרשות הפלסטינית וכמוה, תנועת חמאס, מעדיפות שלא להתבטא בעניין המלחמה באוקראינה בשל החשש שנקיטת עמדה בעד מי הצדדים תביא לפגיעה באינטרסים. מצדו, חושש אבו מאזן להתעמת עם ממשל ביידן בזמן שראש ממשלת הרשות לוחץ על חברי הקונגרס לפתוח את הקונסוליה בירושלים ואש"פ ממתין לפתיחת משרדיו בוושינגטון.

maximize-image
images-count4+
מנהיג חמאס ברצועה, יחיא סנאוור. צילום:רחים עאבד כתיב, פלאש 90

מצד שני זקוקה הרשות הפלסטינית, שלוחצת לכנס וועידת שלום בינ"ל בחסות "הרביעייה", לתמיכת רוסיה, החברה ב"רביעייה".

חמאס איננה נוקטת עמדה בעד מי מהצדדים אבל חולשת ארה"ב בולטת בהצהרות בכירי הארגון. "עברו הימים בהם ארצות הברית היא הגורם היחיד באזור, מה שמעלה סימני שאלה לגבי עתידה של ישראל", אמר בסוף השבוע מוסא אבו מרזוק, בכיר חמאס, בהתייחסות לפלישה הרוסית לאוקראינה.

"האירועים מוכרחים שהגיע הקץ למעמדה של ארצות הברית כמעצמה המובילה בעולם. מי שלא יכול לפעול באופן צבאי לא יוכל לפעול גם מבחינה מדינית", אמר אבו מרזוק והוסיף "המציאות העולמית החדשה מעלה סימני שאלה לגבי עתידה של ישראל".

פרשנים במזרח התיכון עורכים סיכום ביניים וסבורים כי ארצות הברית, שהחליטה לפנות ולטפל באתגרים שלה מול סין, מוצאת כעת את עצמה במצב קשה ובעיקר במזרח התיכון ובעיקר כתוצאה מהמשבר באוקראינה. אלו מעריכים כי מדינות האזור שיושבות עדיין על הגדר, יאלצו כבר בקרוב לנקוט עמדה ברורה ולעדכן את עמדותיהן מול ארה"ב ואיראן.

נוכח הסחף במעמד ארה"ב, עולה הצורך במדינות המפרץ ברכש מערכות צבאיות משמעותיות והגדלת הצבאות וגוברת ההערכה כי הדבר יביא למרוץ חימוש גרעיני באזור אבל כעת שואלים במפרץ האם תסכים ישראל לקבל את המצב הקיים או שתפעל כבר בקרוב כדי לתקוף את מתקני הגרעין באיראן.

עקבו אחרינו גם ב-Google News