"אני פונה כעת, לכל יהודי העולם- אינכם רואים מה מתרחש כאן? ולכן חשוב שמיליוני היהודים ברחבי העולם לא ישארו דוממים למראות הללו. מפני שהנאציזם נולד בדממה. צעקו נגד הרג אזרחים. צעקו את צעקת הרג האוקראינים!". כך כתב היום נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי בפוסט שהעלה לעמוד הפייסבוק שלו. את הפוסט כתב זלנסקי בעברית, והוא יועד ליהודי העולם. כזכור, זלנסקי עצמו יהודי, וכפי שהוא מעיד – חלק ניכר ממשפחתו נספה בשואה.
כן, השואה. שבעה ימים של קרבות, מתוכם 48 שעות שמוגדרות כהרס מבנים המוני וכירי לא מדויק הפוגע בתדירות גבוהה באוכלוסיות אזרחיות, וכבר יש אוקראינים שעורכים השוואת למלחמת העולם השנייה. וכאמור, לא רק אליה – אלא גם לשואה עצמה ממש.
לזלנסקי הצטרף אמש גם שגריר אוקראינה בישראל, איבגן קורניצ'וק. לאחר שסיפר על המצב הקשה במולדתו, פנה לעם היהודי בתחינה נרגשת. "אנו מאמינים שכולכם זוכרים את מלחמת העולם ה-2 כשאוקראינים סייעו להצלת יהודים – אנו זקוקים לעזרתכם כעת", טען.
לא שופטים אדם בשעת צערו ובטח שלא אוקראיני בימים אלו, אך קשה להתעלם מהאמירה הזו של השגריר. לפי הערכות, בין 900 אלף ל-1.6 מיליון יהודים מאוקראינה נרצחו בשואה. ואם נסתכל על אמירות שרלוונטיות ליחס המקומיים ליהודים, נתקל בכאלו הגורסות ש-"אוקראינה, למיטב ידיעתנו, לא ניהלה מעולם חקירה אחת של פושע מלחמה נאצי מקומי, שלא לדבר על תביעה נגד פושע שרצח יהודים בשואה" (מרכז שמעון ויזנטל, 2011) או "חלק מהיהודים שנהרגו ניסו למצוא מקלט ביער, אך מאוחר יותר נהרגו על ידי צבא המורדים האוקראיני או קבוצות פרטיזנים אחרות" (ההיסטוריונית וונדי לואר).
וכאן, חשוב להדגיש: למרות מה שקרה אז, וקרה, ישראל העבירה סיוע הומניטרי נרחב למדי לאוקראינה. ללא נקמה וללא טינה.
אחד מהכללים הראשונים בתקשורת, בעיניי, הוא ששימוש במילות תואר בומבסטיות מקטין את הטענה הרלוונטית.
המצב הנוכחי באוקראינה קשה, מזעזע. ראיתי את מיעוטו בעיניים שלי. גם את מחנות הפליטים, שקשה להאמין שקיימים ביבשת הזו ובשנה הזו.
אבל עדיין, עם יד על הלב: מישהו מאיתנו מסוגל להסתכל בעיניו של שורד שואה ולהגיד לו שמה שהיה אז, קורה עכשיו? שיש לנו חוב היסטורי לעם האוקראיני שניסה להציל אותנו מטלפיו האיומים של האויב הנאצי?
כנראה שלא.
אז מה זה אומר? זו שאלה טובה. כאמור, הסיוע ההומניטרי מישראל ימשיך להישלח לאוקראינה, וטוב שכך. אבל האם ישראל צריכה לפעול מתוך תחושת מחויבות עמוקה, או מתוך הבנה שמתחוללת בימים אלו שואה נוספת מולה אנו עוצמים עיניים? לא.
