בזמן שהמלחמה באוקראינה סוערת, בפינות רבות של העולם מתבוננים בדאגה ובדריכות אחר תגובת המערב לתוקפנות. בטאיוואן האיום מוחשי ביותר. סין הקומוניסטית רואה בטאיוון הרפובליקנית בת סוררת והם ממתינים להזדמנות הראשונה לקחת אותה בחזרה.
בחודשים האחרונים נרשמה הסלמה באזור, וחדירות של מטוסי קרב והפצצה סיניים למרחב הטאיווני שברו שיא – והמלחמה באוקראינה כמובן, מעלה את רמת המתח. שרת החוץ של סין אף השתמשה בנושא שעל סדר היום כשטענה כי "טאיוואן היא לא אוקראינה, היא תמיד הייתה חלק בלתי נפרד מהטריטוריה הסינית".
מכאן לצפון קוריאה – המדינה הקומוניסטית מגבה כמובן את רוסיה, וגם היא ממתינה לתורה. בינתיים, היא מגבירה את הניסויים בטילים בליסטיים ואף רמזה לאחרונה על חידוש הניסויים הגרעיניים, לראשונה מאז 2017. בדרום קוריאה, כמובן, מודאגים, בתור המועמדים הראשונים לפלישה אפשרית.
ובחזרה לאזורנו: איראן. המעצמות בדרך לסגור עם איראן הסכם גרעין חדש, גרוע ומחורר יותר מהקודם. מאז חילופי השלטון בוושינגטון האייתולות מגבירים את באמצעות השלוחות שלהם במזרח התיכון – והפלישה הרוסית לאוקראינה נותנת לכולם השראה.
כך אמר בכיר חמאס מוסא אבו מרזוק, בהתייחס למלחמה באירופה:
"עברו הימים בהם ארצות הברית היא הגורם היחיד באזור, מה שמעלה סימני שאלה לגבי עתידה של ישראל". החיזבאללה לוחץ את ישראל בצפון ולפני כשבועיים החדיר מטוס ללא טייס שטס בישראל עד הכנרת וחזרה. גם במפרץ הערבי העסק מתחמם: החותים בתימן נעשים נועזים יותר, ותקפו לאחרונה בטילים את איחוד האמירויות.
להתפתחויות באוקראינה יהיו השלכות רחבות בכל העולם. שחקני מפתח מתבוננים באדיקות ושוקלים את צעדיהם הבאים.
כשמערכות נשק רוסי מתקדם פרוסות בסוריה, גם לישראל יש סיבות לדאגה.
