זה קרה בחג הפורים תשי"ג. חסידי חב"ד התקבצו ל"פארברענגען" – התוועדות, בה ישא הרבי מליובאוויטש דברים. בכל כינוס של החסידים פותח הרבי באמירת "מאמר חסידות", ולאחריה היה נושא דברים מענייני היום. ההתוועדות נמשכה, תוך כדי שירת ניגונים חסידיים ואמירת "לחיים". אך לפנות בוקר, נעשו לפתע פניו של הרבי רציניים, כולם הרגישו על פניו הקדושות שהוא עומד לומר "מאמר" נוסף. מעולם לא היה כדבר הזה – שני מאמרים בהתוועדות אחת.
ובעוד החסידים משתתקים כדי לשמוע את דבריו פתח הרבי ואמר: "הדבר היה בזמן המהפכה ברוסיה, לאחר מפלתו של הקיסר. בחירות נערכו במדינה, רבי שלום דובער (הרבי הרש"ב) הורה לחסידיו להשתתף בהם. לאחד החסידים לא היה שיח ושיג בעניני העולם; אך חזקה עליו מצוות הרבי. טבל במקוה, חגר את אבנטו והלך לקיים בקדושה ובטהרה את ציווי הרבי. כשהגיע למקום הבחירות, ראה קבוצת אנשים העומדת ומכריזה "הוררא! הוררא! הוררא!" נעמד אף הוא לצידם והכריז: "הוא רע! הוא רע! הוא רע"!
הרבי סיים את דבריו, והחסידים שהיו מופתעים ונרגשים במידה שווה הבינו שיש דברים בגו. בהתעוררות גדולה קמו וקראו יחדיו: "הוא רע! הוא רע! הוא רע"! הרבי מלובביץ המשיך לספר, "יומיים לאחר-מכן הרדיו הממלכתי של מוסקבה יצא בהודעה דרמטית כי סטלין איבד את הכרתו בדיוק בתאריך בו חגגו היהודים את חג הפורים. למחרת בבוקר נמסרה ההודעה שסטלין כבר לא בחיים".
יהודי רוסיה נשמו לרווחה, סטלין היה ידוע בשנאתו היוקדת כלפי היהודים והם הואשמו בעלילות שווא כנגדם. כמו בעלילת משפט הרופאים, שם נעצרו רופאים יהודים רבים והואשמו כי זממו להרעיל את הנהגת המדינה. היה ברור כי לא רק גורל הרופאים עומד על הכף, אלא כי המדובר בתחילת סדרת פעולות אנטישמיות שעלולות להביא לאסון בקהילה היהודית כולה. כפי הנראה, מותו של סטלין שבא כשלושה חודשים לאחר מכן מנע מסע אנטישמי רחב היקף, שהיה כבר בשלבי תכנון סופיים ולקראת ביצוע. הם לא יכלו לתאר לעצמם סיום פלאי ומוצלח יותר לעלילת הרופאים. בעקבות מותו של הרודן תמה תקופה נוראית בחיי יהדות רוסיה.
