יו"ר ועדת חוקה, ח"כ גלעד קריב, חידד היום (ד') את ההבחנה בין "מצב חירום בשל נגיף הקורונה" שיחול בתקופה של גל קורונה לבין "מצב בריאותי מיוחד" שיחול בין גלים. זאת במקום החוק המקורי בו היה רק מצב חירום אחד אשר בגינו ניתן להחיל הגבלות שונות, החל בהגבלות קלות יחסית כגון תו סגול וכלה בהגבלות חמורות, דוגמת סגר.
חה"כ קריב אמר: "סיום מצב החירום הוא בשורה חשובה לאזרחי ישראל ולדמוקרטיה הישראלית – ואני מברך את הממשלה על ההחלטה שתובא בשבוע הבא לאישור ועדת החוקה. ההבחנה בין מצב חירום למצב בריאותי מיוחד עמדה במרכז הדיונים של ועדת החוקה לתקן את חוק הקורונה והיא עוגנה בחוק ביוזמת הוועדה".
עוד הוא מסר כי "המעבר בין שני המצבים ישקם את הפיקוח הפרלנטרי על עבודת הממשלה, ויחזיר את הדמוקרטיה הישראלית לשגרת ההתנהלות הנדרשת. לממשלה תיוותר היכולת להגיב במהירות וביעילות לכל התפתחות ואיום חדשים, אך ארגז הכלים שהממשלה תפעיל יהיה מידתי ומותאם בקפדנות למצב התחלואה".
יש לציין כי ב"מצב בריאותי מיוחד" הפיקוח יהיה דומה יותר למקובל בפיקוח על תקנות "רגילות" שמביאה הממשלה, כלומר,6 ימים לפני מועד הכניסה לתוקף יובאו התקנות לאישור הוועדה וייכנסו לתוקף רק אם יקבלו אישור פרלמנטרי מראש.
ב"מצב החירום" התקנות יכולות להיכנס לתוקף גם בלא אישור ועדה מראש, וניתן לאשרן בדיעבד בוועדה או במליאה, כמו שהיה עד היום, אך פרק הזמן שנתון לוועדה לדון בתקנות בטרם ייכנסו לתוקף יוארך מ-24 ל-48 שעות.
עם זאת, כמו בחוק המקורי, הממשלה יכולה להתקין תקנות שייכנסו לתוקף במועד מוקדם יותר גם ללא אישור הוועדה של הכנסת אם מתקיימות נסיבות מיוחדות של דחיפות והממשלה שוכנעה מנימוקי משרד הבריאות כי הכניסה לתוקף דרושה למניעת הדבקה בקורונה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון.
חשוב להסביר כי במצב בריאותי מיוחד הממשלה לא תוכל להתקין תקנות סגר, תקנות החלות במדינה כולה וקובעות למשל סגירת אולמות אירועים, מסעדות, חנויות ועוד. כמו כן, לא תוכל להתקין תקנות הגבלת התקלויות למיניהן, כגון כמות נוסעים ברכב או הגבלת התקהלות במרחב הפרטי או הציבורי של פחות מ-50 אנשים במבנה ו-300 בשטח פתוח.
כאמור, ההכרזה על מצב בריאות מיוחד תהיה בתוקף למשך שלושה חודשים, והתקנות יעמדו בתוקפן לתקופה של עד 42 ימים ותקנות הנוגעות להגבלת כניסה או יציאה מישראל- עד 28 ימים.
