accessibility-icon
share-icon

התייקרות אוזני ההמן: אנחנו דפוקים שחבל על הזמן | דעה

עמי חיים

עמי חיים

כ אדר א' ה'תשפב (21.02.22)

0

like

0

dislike

למה כולנו מתמקדים בחברות שמעלות את המחירים? האם הן לא נמצאות באותה סירה יחד איתנו - ומבלי משים אנחנו מטביעים אותן כדי לגונן על האשמים האמיתיים? קובי דהן חושב שכן


למביט מבחוץ ייקח זמן להבין מה קורה פה. איך הפכה אומה שלמה לעיוורת וטועה. הוא יסתכל וישפשף עיניים אך לא יאמין גם בחלוף הזמן, איך קידשנו כאן מאבק וכילינו זעמנו ב…אוזני המן!

נתחיל מהתחלה, שימו לב איך האש מוסטת באופן עקבי ושיטתי מאחריות המדינה אל בעלי העסקים, היבואנים והמפעלים.

החל מגיל לידה אז צורכות משפחות רבות עגלות, מוצצים חיתולים ושאר אביזרים – והפעוטות נכנסים אחר כבוד אל המעונות כדי שההורים יוכלו לעבוד. כמה עולה מעון? להורים מהשכבה הבינונית הסכום לילד אחד מגיע ל-3,500₪ (היי משפחת חנוכה וד"ש להראל המתוק). בעוד שהקנייה לילד החמוד הזה מסתכמת בכמה אלפים (עגלה וכ"ו), ההוצאה החודשית הקבועה היא טירוף מוחלט והמדינה לא עושה כמעט כלום כדי להביא שינוי בהוצאה המוגזמת הזו.

על מה כן מדבר שר האוצר? על פתיחת הייבוא וביטול המכסים כדי שהעגלה תעלה פחות. מה עם חינוך חינם מגיל לידה בהתאם למבחן הכנסה? אל תפריעו לו להנות מהקפה המפורסם.

מחירי הדיור שלום, איזה כיף, ילדתם ילדים מתוקים אבל אתם צריכים לגור היכן שהוא.. מחירי הדיור עולים בעקביות בזינוקים שהיונדאי שלי מתקשה לעשות. בלתי אפשרי לקנות ארבעה קירות בישראל (אם אתה לא בהייטקס כמובן) והשכירות גם היא קושרת לנו את הידיים. מה אנחנו עושים? כלום, נכון מאוד. מה המדינה עושה בנידון? תרשו לי לומר בהערכה גסה שהמחיר לא ירד בקרוב, הוא רק יעלה עוד.

מחירי הדלק? החשמל? הארנונה? מדינת ישראל רשמה צמיחה בשנת 2021 והכסף הזה הוא של כולנו. שלך ושלי, ואיפה הוא אתם צריכים לשאול? המדינה עונה לכם, גם כלי תקשורת מסויימים עונים לכם במופע מוזר במיוחד, הוא אצל שסטוביץ'! כלי תקשורת בחרו כמו עטיפת אתרוג מהודרת לשמור על הממשלה ולהסיט את אש התותחים אל חברות פרטיות. מסכן הציבור, יגור בפחונים וישלם הון שכירות ומשכנתא, חשמל ודלק אבל לא יצחצח שיניים בקולגייט? לא ישים ספיד סטיק? זה כבר מוגזם! "אל תגעו לנו בבמבה!" השתגענו.

האידיוטיות השימושית שלנו משרתת את הממשלה. יושבים שם הפקידים ומחייכים להנאתם – "תראו אותם", הם בטח אומרים אחד לשנייה תוך ריווח ולגימת קפה, "הציבור מטומטם והציבור הזה גם נהנה לשלם".

תוסיפו לזה את המחיר החדש אחרי המס על המשקאות והחד"פ ואת עליית שכר המינימום ב-54 אג' לשעה. זה משנה את כל המשחק לא? הבדיחה היא על חשבוננו.

כולנו עשינו להם את העבודה, הסטנו את האש לכסף הקטן. התרגלנו לטירוף הזה וכשכבר יצאנו קצת מהאדישות, קנינו מארזים עם סוג אחר של שקדי מרק! אתם מבינים? במקום מחירים נורמליים של דלק וחשמל, ארנונה ודיור, אנחנו כועסים. על מי? על הפסטה היקרה של אוסם. על חברה פרטית שמעלה מחיר בשני שקלים, כשעל דירה אנחנו יכולים לחלום תוך כדי ערבוב של אותה הפסטה המסכנה במים הרותחים במטבח של ההורים.

שלום חנוך כתב את השיר "מחכים למשיח" בשנת 1984 בעיצומו של משבר כלכלי. אני חושב אדון חנוך היקר, שהיום יש להוסיף מילה. "הציבור מטומטם -מאוד- ולכן הציבור ישלם".

עיוורון. קווים לדמותו.

קובי דהן הוא יועץ תקשורת ובוגר גל"צ.

עקבו אחרינו גם ב-Google News