החוק לנפגעי אסון אזרחי נתקל בסירוב במשרד האוצר, וטרם גובש נוסח מוסכם לחוק בעקבות המשא ומתן הממושך בין משרדי האוצר, הרווחה והמשפטים. מי שהחליטה לנסות להזיז את העניינים יותר במהירות היא יו"ר ועדת העבודה והרווחה, אפרת רייטן-מרום שטענה ש"מדינות העולם הקימו מנגנוני-פיצוי מצוינים ונדיבים בהרבה מהצעת חברי הכנסת – ובכל זאת האוצר מתעקש". לדבריה, במידה ובאוצר לא יקבלו את הדרישה – החוק יקודם גם בניגוד לעמדת הממשלה.
"איננו מוכנים לקבל את עמדתם כי היא עושה עוול לערכי המדינה, לאזרחיה ומחמיצה לחלוטין את מטרת החוק. יש עשרות חוקים המיועדים לקבוצות ייעודיות – ודווקא כעת, כשרוצים ליצור שוויון, הממשלה טוענת לאפליה" אמרה רייטן-מרום.

יצחק פינדרוס ממפלגת יהדות התורה שהשתתף בדיון אמר: "עברנו את ההליך הזה באסון ורסאי, כאשר הממשלה גוררת רגליים, אבל בסוף הממשלה תמיד משלמת. ההשהיה הזו סתם גורמת עוול לאזרחים. החוקים נועדו לסייע לאזרחים ולא להתעלל בהם". חברו לסיעה, יעקב אשר, הזהיר את פקידי האוצר כי "באסון מירון הממשלה שיחקה שמונה חודשים עם חוק הפיצויים שהגשתי, ורק כעת הקימו ועדה שתסדיר את כללי הפיצוי. הגיע הזמן שנחוקק הסדרה קבועה לאסון לאומי כדי שהמשפחות לא יישארו ללא מענה. נעביר זאת אתכם או בלעדיכם".
עלי בינג, רכז ביטוח לאומי באגף התקציבים, השיב כי משרדי הממשלה מתאמצים להגיע לנוסח מוסכם, נכון ומדויק, והעריך כי ניתן לגשר על הפערים בין הצעת חברי הכנסת להצעת המשרדים, ואין הם מתעקשים על הנוסח-שלהם. לדבריו, הביטוח הלאומי נותן מענה לנפגע, בין אם נפגע לבדו ואם בקבוצה.
