בזמן לימודיו של יהודה דימנטמן בישיבה הגבוהה 'נחלת ישראל', הוא כתב שיר על קשייו בלימוד התורה ועל המתיקות והיופי שמצא בה לאחר שעבר את הקשיים. כתלמיד ישיבת חומש יהודה נרצח בפיגוע ולזכרו תלמידי 'נחלת ישראל' שנקשרו בדמותו המיוחדת ביצעו את השיר "מתנת שמים".
כך סיפרה אישתו אתיה על יחסו המיוחד לתורה: "יהודה כאב מאוד את היחס של הרבה אנשים לתורה. למשל: אם לחייל יש מסע כומתה אז ברור שכל המשפחה תגיע, אבל אם תלמיד מסיים מסכת המשפחה תבוא?! היא בכלל תדע על זה?
יהודה השתדל בכל סיום מסכת להביא כיבוד, להביא את ההורים לחומש, לעשות סעודה וכו'."
עוד סיפרה אתיה, על האברכים הלומדים את התורה היה יהודה אומר כי: "למה בגלל שמישהו אומר שעשה כך וכך בצבא אז כולם מעריכים אותו אבל אברך זה בכלל לא מעניין ולא נחשב ולפעמים אפילו מעקמים את האף על זה שהוא לא עשה צבא?"
שירו של יהודה "מתנה משמים" מביא לידי ביטוי את הערכתו הגדולה ואהבתו לתורה שנרכשת בקושי ומאמץ רב.
מילים:
שְׁלַב אַחֲרֵי שְׁלַב,
דַּף אַחֲרֵי דַּף,
לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי בִּכְלָל לֹא עָף.
יוֹם אַחַר יוֹם,
שָׁבוּעַ אַחַר שָׁבוּעַ,
מִסְתַּבֵּךְ בְּעַצְמִי מַמָּשׁ תָּקוּעַ.
צִפִּיתִי, יִחַלְתִּי, הִתְפַּלַּלְתִּי, וְבִּקַּשְׁתִּי,
אַכְזָבָה הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁקִּבַּלְתִּי.
לֹא רוֹאֶה אוֹרוֹת,
מִתְמוֹדֵד מוּל בְּעָיוֹת,
רוֹאֶה רַק יְרִידוֹת כִּשְׁלוֹנוֹת וּנְפִילוֹת.
מִתְעַקֵּשׁ
פַּעַם אַחַר פַּעַם,
מְנַסָּה לְהַרְגִּישׁ טִפָּה תִּ'טׇעַם.
צִפִּיתִי, יִחַלְתִּי, הִתְפַּלַּלְתִּי וְבִּקַּשְׁתִּי,
אַכְזָבָה הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁקִּבַּלְתִּי.
אֲבָל פִּתְאוֹם שֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי לְאָחוֹר,
רָאִיתִי שֶׁכֻּלֵּי מְשֻׁפָּע בָּאוֹר,
דַּף וְעוֹד דַּף נֶהְפַּךְ לְמַסֶּכֶת,
וּפַעַם אַחַר פַּעַם יָצָאתִי מֵהַתִּסְבֹּכֶת,
שָׁבוּעַ אַחַר שָׁבוּעַ הָפַךְ לִשְׁנָתַיִם,
מַרְגִּישׁ שֶׁכָּל חַיֵּי מַתָּנָה מִשָּׁמַיִם!
